ביהמ"ש העליון: נכסים יסווגו לצורכי ארנונה לפי השימוש, ולא לפי זהות המחזיק בנכס

הנשיא אהרון ברק, בהסכמת השופטים אליעזר ריבלין ואסתר חיות, דחה ערעור של עיריית צפת נגד חברת בזק, וחייב את העירייה בהוצאות משפט של 30 אלף שקל.

השאלה שעמדה לדיון היתה, האם סיווג נכסי בזק בצפת בסיווג "חברה ממשלתית" לצורך הטלת ארנונה הוא סיווג חוקי.

עיריית צפת סיווגה את נכסי בזק בעיר על-פי הסיווג של חברה ממשלתית. בזק התנגדה לסיווג זה וטענה, כי עליה לשלם ארנונה בהתאם לשימוש הנעשה בנכס, ולא על בסיס זהות המחזיק בנכס.

לפיכך, ביקשה בזק לסווג את הנכסים כמשרדים ו/או מלאכה ו/או עסק אחר. בזק טענה עוד, כי החל משנת 1997 סיווג נכסיה כחברה ממשלתית הוא בלתי חוקי.

בית המשפט המחוזי קבע, כי על-פי סעיף 8 לחוק ההסדרים, אין להתחשב בזהותו של המשלם, של לבעלים או של המחזיק בנכס, כדי להטיל עליו ארנונה מתאימה - אלא יש לבחון את הנכסים על-פי מיקומם והשימוש בהם.

לאור האמור, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת בזק, והורה לעירייה לגבות ארנונה על-פי משרדים, מלאכה או כל עסק אחר, וזאת בהתאם לשימוש בנכס.

בית המשפט החיל את הקביעה הזאת משנת 1998. על כך ערערה עיריית צפת לעליון.

עיריית צפת טענה, כי השיקול בדבר זהות המחזיק הוא שיקול שהוכר בפסיקה, קודם שנחקק חוק ההסדרים, וממשיך להיות מוכר אחרי חוק ההסדרים.

סעיף 8 לחוק ההסדרים קובע, כי ניתן להטיל ארנונה בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו. ארנונה זו תשולם בידי מחזיק הנכס.

מכאן קובע בית המשפט העליון, כי זהות מחזיק הנכס אינה נמנית על הקריטריונים הרלוונטיים. עוד מציין בית המשפט, כי עניין זה כבר עלה בעבר בדיון אחר של בזק עם עיריית עפולה.

השופט ברק קובע, כי בית המשפט המחוזי קבע בצדק שהסיווג חברה ממשלתית הוא סיווג בלתי חוקי במקרה זה.

עוד ציין ברק, כי יש להחיל את הקביעה השיפוטית הזו בדבר אי החוקיות מאז שהותקן הצו הבלתי חוקי (בשנת 1987), אך מאחר שבזק לא ערערה לעליון בעניין זה, הוא השאיר את קביעת בית המשפט המחוזי לעניין התכולה - משנת 1998.

עוד מציין ברק, כי שאלת ההשבה של סכומי הארנונה ששולמו על-פי הצו הלא חוקי היא שאלה אחרת, שלא הועלתה בדיון, ולכן פסק הדין איננו מתייחס אליה.

את בזק ייצגו עוה"ד רונית פלג ואיתי כהן. את צפת ייצגו עוה"ד אליעזר וילצ'יק ואיריס אדרי. (ע"א 01/4335).