המחוזי הוזיל האגרה שתוטל על יובל אברהם בתביעה נגד יגרמן ודוד

אברהם הגיש בינואר 2003 תביעה על סך 30.5 מיליון שקל (סכום האגרה בגינה הוא כ-750 אלף שקל), נגד טל יגרמן, אביו ברוך יגרמן, מאיר דוד, וחברת לונג השקעות. אברהם טען לנזקים שגרמו לו ולחברת אוגדן מערכות יישום ופיתוח, שעסקה בפיתוח תוכנות, ואשר רבע ממניותיה היו בבעלותו.

אברהם הקים כמנכ"ל בשנת 1989 את אוגדן. לדבריו, הוא הגיש תלונה ליחידה הארצית לחקירות הונאה נגד נתבעים, אשר בעקבותיה הגישה הפרקליטות בשנת 1999 כתב אישום נגדם.

הנתבעים הואשמו בגניבה על-ידי מורשה, גניבה בידי מנהל, הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה ביכולת תאגיד, קבלת דבר במירמה, זיוף מסמכים ועוד.

בכתב האישום נאמר, בין היתר, כי יגרמן היה בתקופה הרלוונטית יו"ר הדירקטוריון של אוגדן, מאיר דוד היה דירקטור בחברה וברוך יגרמן היה דירקטור ומנהל החשבונות שלה.

לונג השקעות היתה חברה פרטית, בבעלותם של טל יגרמן ודוד, ששימשו גם כמנהליה. לונג החזיקה ב-41% ממניות אוגדן ויובל אברהם, ששימש כמנכ"ל, החזיק ב-23% מהונה של אוגדן.

לדברי כתב האישום, טל יגרמן ודוד שלחו ידם במירמה במניות אוגדן, שהוחזקו בידם בנאמנות לטובת אוגדן, וקיבלו במירמה מקבוצת מלווים לחברת ללונג סכום של 312 אלף דולר.

אברהם ביקש מבית המשפט לפטור אותו מתשלום אגרה. לטענתו, מצבו הכלכלי הוא בכי רע ויש לו חוב של כ-18 מיליון שקל לבנק אמריקאי-ישראלי.

הפרקליטות התנגדה לבקשה בנימוק, כי אברהם לא הניח תשתית ראייתית מספקת לשם קבלת פטור מתשלום מלוא סכום האגרה. כן טענה, כי הוא לא עמד בנטל השכנוע שאין ביכולתו לשלם את האגרה ו/או לגייס כספים ממקורות אחרים לתשלומה.

השופט אילן שילה ציין, כי סכום התביעה נראה מוגזם. אולם הוא השתכנע כי אין בידו של אברהם לשאת במלוא סכום האגרה בגין תביעה זו או אפילו בגין תביעה בסכום נמוך באופן ממשי מהסכום הנתבע.

עם זאת, לדברי השופט, בשים לב לאורח חייו של אברהם הוא סבור, כי הלה יוכל לגייס כספים ולו באופן סמלי לצורך תשלום חלקי של האגרה.

השופט קבע, כי האגרה בסכום של 10,000 שקל תשולם על ידי אברהם בתוך חודשיים.

(ת.א 1096/03)