"אם הריבית בארה"ב תעלה, הריבית כאן לא תרד ואולי אפילו תועלה בהמשך"

השווקים הפיננסיים מיהרו, כרגיל, להגיב על הודעת הפד אמש. מדדי המניות בארה"ב, ששמרו על יציבות יחסית טרם פרסם ההודעה, עברו לירידות של למעלה מ-1%. גם שוק המט"ח, שרגיש עוד יותר לנושא הריבית, מיהר להגיב באגרסיביות להודעת הפד. האירו, שטרם ההודעה נסחר ברמות של 1.26 דולר, צנח בשיעור חד של כ-1.5% והתקרב ל-1.24 דולר. עם זאת, בפתיחת המסחר באירופה התאושש המטבע האירופי ונסחר ברמות של 1.25 דולר.

כדי להבין את תגובות השווקים יש להבין את משמעות הודעת הפד. עד כה, תרם הבנק המרכזי להערכות בשווקים, כי לפחות עד מועד הבחירות בארה"ב (בחודש נובמבר) לא תועלה הריבית בארה"ב, שעומדת על 1%. גרינספן תרם לציפיות אלו באומרו תמיד, כי האיום המשמעותי ביותר על הכלכלה האמריקנית איננה באינפלציה, כי אם הדפלציה.

אלא שכעת גם גרינספן משנה את דבריו. לדבריו, מאזן הסיכונים השתנה בתקופה האחרונה, וכעת רמת הסיכון בין האינפלציה לדפלציה השתוותה. המשמעות - הפד יעקב כעת באדיקות אחרי תנודות המחירים, ויתכן כי העלאת הריבית תתבצע עוד לפני הבחירות, אולי אף במהלך הרבעון השני של השנה.

ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חיסונים פיננסיים, מסביר כי הודעת הפד מאותתת על אפשרות לשינוי מדיניותו זה למעלה משנתיים וחצי. עם זאת, רויטר מדגיש כי המהפך עדיין לא הגיע, וכי הפד לא אמר שהריבית תעלה כבר בטווח הקרוב. "אנחנו עדיין לפני בחירות, וגרינספן לא ירצה להרגיז את בוש לפניהן, כך שאני מציע לחכות".

להכרזת הפד משמעות רבה גם למשק הישראלי. בשנה האחרונה קוצצה ריבית בנק ישראל בחצי, מ-9.1% בדצמבר 2002 ל-4.5% בלבד כיום, לאחר הורדה של 0.3% ביום שני.

נגיד בנק ישראל, דוד קליין, הסכים להתיר בהדרגה את הרסן המוניטרי, בשל הדפלציה במשק, אך גם בשל הייסוף בשקל ופערי הריביות הגבוהים בין השקל לדולר. כעת החשש הוא, שהעלאת הריבית בארה"ב תקטין את פער הריביות מהכיוון השני, ולכן יתכן שהריבית במשק לא רק שלא תמשיך לרדת, אלא אולי אף תועלה בטווח של חודשים ספורים.

לדברי רויטר, מי שימשיך לתת את הטון במדיניות הריבית של קליין הוא עדיין הדולר. "אם הדולר יחזור להיחלש מול השקל, קליין יוריד את הריבית בסוף פברואר בעוד 0.2%. אם המטבע האמריקני ישמור על יציבות מול השקל, ולא יחלש, אני לא חושב שהריבית תמשיך לרדת".

- העלאה אפשרית בריבית בארה"ב מקטינה את יכולת התמרון של קליין בנוגע להורדת ריבית נוספת.

"אכן. אם הריבית שם תעלה - הריבית כאן לא תרד, ואולי היא אפילו תועלה בהמשך".

- עד כמה יכול להצטמצם פער הריביות בין המטבעות?

"קשה לדעת. אני חושב שאפילו בבנק ישראל לא ממש יודעים על כמה פער הריביות צריך לעמוד. פער הריביות נגזר הרי מפרמיית הסיכון של המשק הישראלי על הדולר, ובבנק ישראל מתקשים לומר על כמה בדיוק עומדת פרמיה זו, 1% או 2% בשל הערבויות האמריקניות, שמקלות על ההנפקות בחו"ל.

"אני חושב שאף אחד לא יכול לומר כעת על כמה צריכה הריבית במשק לעמוד מבחינה כלכלית טהורה. גם בבנק ישראל כבר לא עובדים על פי מודל, אלא על פי 'כלל האצבע' - מוציאים את האצבע מהחלון ומנסים לנחש לאן נושבת הרוח".

- איך הודעת הפד תשפיע על השקל/דולר?

"מה שמחזיק היום את הדולר למעלה לא קשור לכלכלה, כי עם הסיפור של שרון. אני חושב שהמגמה בטווח הארוך היא דווקא של התחזקות השקל, אך בטווח הקצר המטבע המקומי יסבול מחולשה בשל הפרשייה של ראש הממשלה. הסיפור הזה מושך תשומת לב רבה מהמשקיעים הזרים והוא מככב בעיתונות הכלכלית העולמית כמו האקונומיסט. גם המשקיעים הישראלים מבינים טוב מאוד מה אומר הסיפור של שרון, וגם עליהם זה משפיע".

- מה קורה בשוק הסולידי?

"ברור שההשפעה איננה חיובית. העלייה בדולר מורידה את השחרים, והחשש שקליין יחזור להעלות את הריבית במשק תגדיל את הלחץ השלילי על השקלים. מנגד, הציבור ממשיך להסיט כספים לשוק הסחיר, ואפילו הפירמות העסקיות עוברות להשקיע בשקלים, בשל המעבר לדיווח נומינלי.

"המעבר לדיווח נומינלי יוצר מצב מוזר והופך סדרי עולם - כעת ההשקעה השקלית פחות מסוכנת לחברות, ודווקא האיגרות הצמודות, בשל הדיווח הנומינלי, הפכו למסוכנות יותר מבחינתן. לכן, המעבר לשקלים על חשבון הצמודים תלך ותתגבר על ידי החברות הללו".

- לסיכום - צריך להתחיל ולהתכונן לעליית ריבית במשק?

"אני לא חושב. לדעתי, אנחנו נכנסים לעידן של פער ריביות סטטי בין המטבעות. בעולם זה כבר קיים תקופה ארוכה בין הדולר לאירו, וכעת זה יהיה גם בין השקל לדולר. הדבר יביא את המשקיעים להסתכל על פרמטרים אחרים, כמו האינפלציה, האבטלה, הצמיחה, מאזן תשלומים ועוד. זאת, כשהשפעת הגורמים הפסיכולוגיים רק הולכת וגוברת".