נמחקה בהסכמה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד נטוויז'ן בגין גביית יתר

ספקית האינטרנט נטוויז`ן וד"ר דניאל אנגל הודיעו לביהמ"ש המחוזי בת"א כי הגיעו לידי הסכמה למחיקת תביעתו של אנגל נגד נטוויז`ן ובקשה לאשרה כייצוגית בהיקף של 9.6 מיליון שקל.

ד"ר אנגל טען, בתביעה שהגיש בנובמבר 2002, כי בעקבות התיקון לחוק הגנת הצרכן הקובע חובה לקבוע מחיר בשקלים חדשים בלבד הודיעה נטוויז`ן כי היא משנה את תעריפיה מדולרים לשקלים החל מיולי 2002. ואולם, טען אנג'ל, נטוויז`ן החליטה על דעת עצמה וללא כל סיבה מוצדקת כי החיוב הבסיסי שהיה 5 דולר תמורת 8 שעות גלישה ברשת יהפוך ל-25 שקלים, אף שהשער היציג של הדולר עמד באותה תקופה על 4.66 שקל לדולר.

אנגל ביקש מביהמ"ש לחייב את נטוויז`ן להשיב ללקוחותיה את הכספים שגבתה מהם ביתר. הוא העריך את לקוחות נטוויזן הקשורים עימה בהסכם לאספקת שירותי גישה לרשת האינטרנט בכ-300 אלף מנויים. נטוויז'ן ביקשה לסלק על הסף את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, בין היתר לנוכח הלכת א.ש.ת, הקובעת כי לא ניתן לעשות שימוש בתקנה 29 בתקנות הסדר הדין האזרחי לצורך הגשת תביעה ייצוגית.

הצדדים הודיעו לביהמ"ש בהודעה המוסכמת, כי נטוויז'ן פנתה בהודעה אישית לכל מנוייה ואפשרה להם לשוב לשיטת החיובים על פי המסלול הדולרי, על פיו מתעדכנים דמי המנוי בכל חודש בהתאם לשינויים בשערו היציג של הדולר. מנויים שבחרו באפשרות זו יקבלו החזר של הסכומים העודפים שנגבו מהם, אם אכן בוצעה גבייה ביתר.

בנוסף פירסמה נטוויזן במהלך יולי 2003 הודעה נוספת באתר הבית שלה במסגרתה הודיעה לכל מנוייה כי בעקבות כניסתו לתוקף ביוני 2002 של התיקון לחוק הגנת הצרכן שונו מחירי החבילות שהיו נקובים בדולר ולא הומרו באורח מדוייק מתעריפים דולריים לתעריפים שיקליים. בעקבות הודעה זו לא התקבלו כל פניות של מנויים אל נטוויזן בתלונה כלשהי בעניין זה.

לדברי התובע, הוא השתכנע כי אין מקום להמשיך ולנהל את ההליך המשפטי נגד נטוויז'ן.

(ת.א. 2373/02).