אתי אלון מבקשת להקל בעונשה בשל הליקויים בפיקוח על מעשיה בבנק למסחר

אלון, המיוצגת בידי עו"ד קנת מן, אומרת, כי על המדינה למסור לה את תוצאות חקירת מנהלי הבנק למסחר שבוצעה על-ידי שני הגופים האמורים.

לטענת אלון, המעילה בבנק התאפשרה בשל העדר פיקוח נאות מצד הנהלת הבנק. לדבריה, המשטרה והמנהלים המיוחדים חוקרים את השאלה כיצד ייתכן שבנק מסחרי בישראל פשט את הרגל, מבלי שהמנהלים ומערכת הביקורת בבנק ידעו על המתרחש בו במשך תקופה ארוכה.

לטענת מן, העונש שהוטל על אתי אלון היה חמור מדי, עקב אי חשיפת חלקם של המנהלים בניהולו הרשלני של הבנק. לטענתו, גם המנהלים נושאים באחריות לנזק שנגרם לבנק וללקוחות עקב אי הפיקוח. ביחס לחומר החקירה הוציא השר לביטחון פנים דאז, עוזי לנדאו, בנובמבר 2002 תעודת חיסיון, אשר אותה מבקשת אלון לבטל.

אלון מבקשת גם לאפשר לה לעיין בחומר על מנת לברר מהם סכומי הכסף אשר נגנבו מחשבונות הבנק, ומהם סכומי הכסף אשר הוחזרו לחשבונות במהלך ביצוע המעילה.

אלון אומרת, כי המעשים שביצעה נעשו בשיטות לא מתוחכמות הניתנות לחשיפה בנקל, והעובדה שפעולותיה לא נחשפו, היא תוצאה של העדר פיקוח של מנהלי הבנק על תחום עבודתה. אמנם, אומרת אלון, הדבר איננו פוטר אותה מאחריות, אך הוא רלוונטי לחומרת העונש שהוטל עליה.

מאחר שבשיטת המשפט הישראלי בוחנים גם את מידת התחכום של העבריין על מנת להתייחס לענישה, מוסיף מן, הרי שהשאלה של חשיפת התנהגות הבנק היא חשובה ויש בעובדה זו להקל בעונשה.

(ע.פ 7075/03)