רמזי גבאי: סגירת טריומף מסמלת את מצבו של כל ענף הטקסטיל, בעקבות ייבוא חופשי

"התרעתי כבר לפני שנתיים בפני שר התמ"ת, וחזרנו וביקשנו בעבר מספר פעמים לבחון הטלת מכסות ייבוא או סבסוד העבודה במקום סבסוד האבטלה, אך למרות הבטחות חוזרות ונשנות נושאים אלה ייבדקו לא נעשה דבר", הוסיף גבאי.

לדבריו, בתנאי העבודה הקיימים כיום במשק הישראלי, ברור לגמרי שעדיף לנצל את הייבוא החופשי מסין, במקום להתמודד עם שכר העבודה בארץ. "גם בטריומף הגיעו כנראה למסקנה הבלתי נמנעת, שעדיף לייצר במדינות שבהן שכר זול הרבה יותר מאשר בישראל."

רמזי טוען, כי המצב הקיים אינו מאפשר לחברות טקסטיל ואופנה בארץ להרוויח, אלא אם כן הן הופכות לחברות ייבוא. "חברות כמו קסטרו או פוקס מרוויחות הרבה, משום שהן עוסקות בייבוא זול מסין ומכירת התוצרת בארץ במקדמי רווח עצומים. אבל צריך לזכור, שבישראל 15% מהאוכלוסיה אינה מסוגלת לעבוד בהיי-טק, אלא רק בתעשיות מסורתיות. לדעתי, מדינה צריכה להסתכל על הדרך לטפל באזרחיה ולספק להם תעסוקה, גם אם הדבר מחייב לא לפעול רק במישור התיאורטי של כלכלה טהורה".

על-פי נתוני איגוד הטקסטיל, בחצי השנה האחרונה נסגרו בארץ שמונה מפעלים, שהעסיקו 1,000 עובדים. מפעלים רבים אחרים הופכים להיות יבואנים, או מעבירים את קווי היצור למדינות כמו רומניה, בולגריה, מצרים וירדן .

לדברי גבאי, מגמה זו לא תיפסק אלמלא יהיה שינוי. "במדינות כמו בולגריה ורומניה משלמים לעובד 100-80 דולר לחודש, ובישראל העלות היא של 1,000 דולר לעובד. אנו דורשים שמדינת ישראל תהיה זהה לאירופה וארה"ב, בהן יש גם מכסות ייבוא וגם מכסים. רק בימים אלה החליטו מוסדות השוק האירופי בעקבות לחצי התעשייה להטיל מכס של 13.1% על ייבוא תוצרת מוגמרת מפקיסטן לאירופה בשל אותן סיבות".