אכן, עסקה חריגה

יום לאחר פרסום ההודעה הדרמטית אודות מינויו של אלי יונס למנכ"ל בנק המזרחי , העביר היום הבנק לבורסה דיווח מפורט אודות תנאי העסקתו של יונס, תחת הכותרת "עסקה חריגה עם נושא משרה".

מדובר כמובן בכותרת פורמלית בלבד, המתחייבת מהנושא המדווח. בנק המזרחי אף טורח להוסיף את עמדת הדירקטוריון, לפיה "תנאי העסקתו של המנכ"ל סבירים, בהתחשב בכישוריו, בניסיונו הקודם וביכולתו לקדם את הבנק".

ברם, לא צריך להיות גאון בחשבון כדי להבין, שיונס שידרג את מעמדו למנהל היקר במערכת הבנקאית. מדובר בחוזה העסקה בלתי שגרתי, גם כשמדובר במערכת שידעה תמיד לרפד היטב את בכיריה. להלן כמה ממכמניו:

שכר: יונס יקבל בבנק המזרחי משכורת חודשית של 192 אלף שקל, הגבוהה בכ-60% משכר הברוטו החודשי שלו כמנכ"ל בנק הפועלים, תפקיד שממנו התפטר אשתקד בעקבות חילוקי דעות עם הבעלים.

בנוסף, יהיה יונס זכאי לבונוס שיחושב מתוך תשואת הרווח הנקי על ההון, עד לסכום מקסימלי של 500 אלף דולר. גם אם לא יגיע לתשואה השנתית המקסימלית (14%), לא יהיה זה מוגזם להעריך כי השכר, הבונוס והטבות נוספות להן יזכה יונס (רכב ונהג צמוד, החזר הוצאות במסגרת תפקידו), יהפכו אותו לבעל השכר הגבוה במערכת הבנקאית, עם עלות שכר שעשויה להגיע ל-5 מיליון שקל לשנה.

מצנח זהב: בנק המזרחי יעסיק את יונס הינה לתקופה של 5 שנים, החל מתחילת החודש הבא. מדובר ב"מצנח זהב" משודרג, לעומת זה שממנו נהנה יונס בבנק הפועלים (שם הועסק בחוזה לשלוש שנים). בנק המזרחי יהיה רשאי להפסיק את העסקתו של יונס, אך במקרה כזה ייאלץ לשלם לו את כל המשכורות והתנאים הנלווים, עד תום תקופת ההסכם ביניהם. זאת ועוד, עם סיום העסקתו, מכל סיבה שהיא, יהיה יונס זכאי לפיצויי פיטורים בשיעור של 200%. בנסיבות מסוימות, ובהן העברת השליטה בבנק המזרחי, ייפתח מנצח הזהב ע"ש יונס באופן אוטומטי.

תוכנית אופציות: עד היום זכו מנהלים בכירים בבנקים לאופציות שהיו מקנות עם מימושן שברירי אחוזים מהון הבנק. ליונס נתפרה תוכנית אופציות יוצאת דופן, שתאפשר לו להגיע לאחזקה של 2.5% ממניות בנק המזרחי (חבילה ששווי השוק הנוכחי שלה כ-80 מיליון שקל). סביר להניח שהבנק עצמו יממן עבור יונס את מימוש האופציות, במידה ויהיו "בתוך הכסף", או לחלופין ישלם לו את מרכיב הרווח במועד המימוש.

חוזה ההעסקה של יונס בבנק המזרחי הוא אומנם חריג מבחינת תנאיו, אך הלקחים העולים ממנו כבר נטחנו עד דק. הוא מלמד אותנו פעם נוספת עד כמה מנותקים הבנקים ובעלי השליטה בהם מהמציאות המשקית. גם על העדר רגישותם למשמעות של מתן שכר כה מופלג, שעה שהביקורת הציבורית על התנהלותם גוברת והולכת.

אפשר ללמוד ממנו כי הדרך להפוך לבעל הון, איננה עוברת בהכרח דרך הקמת עסק משלך. יונס, ששימש כל השנים בתפקידי ניהול בכירים כשכיר, ניסה את כוחו לאחרונה כיזם של קרן השקעות פרטית, וגילה כמנהלים עטורי תהילה לפניו, ש"קר שם בחוץ" וכי הכסף הגדול, במקרה שלו, טמון בחיקה של הבנקאית החמימה והבטוחה.

הוא בעיקר מלמד אותנו בפעם המי יודע כמה את חשיבותו של עיתוי בעסקים. אלי יונס יודע כנראה לנהל בנקים. עובדה, מזרחי הוא הבנק השלישי שבחר בו כמנכ"ל (אחרי אינווסטק ופועלים). אין ספק, שהוא שד משחת בניהול מו"מ על גובה שכרו. עובדה, בכל בנק עליו עבר, שופרו תנאי העסקתו במידה ניכרת.

עדיין, יהיה זה נאיבי להניח שרק יכולות הניהול והמיקוח של יונס איפשרו לו לקבל את חוזה ההעסקה החלומי מבעלי המזרחי, משפחות ורטהיים ועופר. אפשר להמר שהיותו מועמד המוסכם על בעלי השליטה בבנק המזרחי, החלוקים ביניהם בדר"כ בכל דבר ועניין, שיחקה לידיו יותר מהכל. פחות משנה לאחר שעזב את בנק הפועלים, עמד יונס במקום ובזמן הנכון, כדי לדרוש ולקבל את תנאי השכר המפליגים.