אם מתחשק לכם לפעמים

הוצאה מחודשת של "דלת הקסמים" מאפשרת הצצה אל מיתולוגיה טלוויזיונית, שנהנתה מתסריטאים כמו אברהם הפנר ויצחק בן נר. הטכנולוגיה הפרימיטיבית לא מפריעה

"דלת הקסמים", השיר המפורסם שעליו גדלו ילדים בשנות ה-70 וה-80, מתוך הפתיח הקבוע לאחת הסדרות הזכורות ביותר מהילדות: "דלת הקסמים".

בימים אלה הוציאה "האוזן השלישית" קלטת שכוללת את כל פרקי סדרת "דלת הקסמים", אגב סיפורי הרפתקאות של כעשר דקות מאת ד"ר קוק בחנות המשוכללת שלו. במקביל הוציאה ה"אוזן" קלטת מקבילה על הסדרה "דני דינה" שגוללה את הסיפור של שני ילדים שכמעט תמיד מסתבכים בתאונות דרכים כשהם לא עוברים במעבר החצייה.

ב"דלת הקסמים" היו עלילות מעניינות ומבדחות שלא התמקדו רק בנושא הזהירות בדרכים. דמויות נפלאות בעצם הגרוטסקיות שלהם כמו בעל בית המרקחת הרגזן גוטמן (מרדכי בן זאב) ועוזרו האימבציל, הרצל (גידי גוב בתפקידו החשוב הראשון בטלוויזיה), שני הילדים, יואבי (דוד בית-און) והגרי (שלומית להב) ברגמן. אבל מעל כולם התנשאה דמותו של מר יהויקים קוק (איתמר זינגר), בעל חנות עתיקות במקצועו, שהוא ככל הנראה סוג של קוסם שמתפקידו לשמור על האנושות מפני תאונות בדרכים בשירות ארגון מסתורי שמנהיגו, נתנאל קוק, נראה בדיוק כמוהו.

לאמיתו של דבר הייתה זאת התוכנית הסוריאליסטית ביותר שהופקה עד עצם היום הזה בנושא זהירות בדרכים, או אפילו סדרת המדע הבדיונית הראשונה של הטלוויזיה הישראלית.

היכולות העל טבעיות של מר קוק, הודות למכשיר "העין" שרואה הכל בעבר ובהווה; המציאות המתחלפת; המזוודה שלתוכה אפשר להכניס את כל החנות; חנות העתיקות עצמה עם המכשירים שפזורים בה - כל אלה הפכו את הסדרה לייחודית ופופולרית כל כך. הסדרה הופקה ב-1974. היא נוצרה בידי אברהם הפנר שביים את הפרק הראשון וכתב את ששת התסריטים הראשונים. אחריו כתב הסופר יצחק בן נר ואת הפרקים ביימו יצחק "צפל" ישורון ולאחריו פנחס אלעזרי .

הפנר: "מר קוק נוצר מסיפורים שהייתי מספר לבתי בת השנתיים. אחר כך עשיתי אותו הדבר עם בולבלול הקבולבול. אבל התגובות ל'דלת הקסמים' נותרו מדהימות. דורות גדלו והושפעו מזה".

בן נר: "אני כתבתי את ששת הפרקים של הסדרה השניה מאחר שהפנר הרגיש שמיצה את עצמו. המשכתי את הרוח והרעיונות של הפנר. כשראיתי את זה חשבתי שזה חרג מרעיון סרטי ההסברה בגלל כל הדמויות המיוחדות. היום זה היה נבלע בין אלפי פרוייקטים אחרים, אבל אז זה מילא את הפונקציה של סדרה שאנשים נשאבים אליה במהירות הבזק. הסדרה הפכה מיתולוגית. הייתי במקומות בהם לא הכירו את הספרים שלי, אבל כשאמרתי את מילות הקסם ' דלת הקסמים' , אנשים מיד זקפו גבה. בכל מקרה, היום יש לה רק ערך נוסטלגי. היום סדרה כזאת צריכה להיות הרבה יותר מתוחכמת".

אסא אופק, מי שאחראי להוצאת הקלטת מטעם האוזן השלישית: "זו הייתה סדרה שגדלתי עליה כילד בקיבוץ. לדעתי זאת אחת היצירות הטובות ביותר שהיו לנו כאן. אפילו יצירתו הטובה ביותר של יצחק צפל ישורון. סיפורים שאתה יכול ליהנות מהם גם היום. חבל שזה דווקא בפורמט שנעלם בעצמו, קלטת הוידיאו, ולא בפורמט די.וי.די שהוא יקר יותר, אבל משתלם יותר לטווח הארוך . אני מקווה שגם זה יגיע".

מה שלא אומר שאי אפשר ליהנות מהקלטת. גם היום הפרקים בשחור לבן לא איבדו מקיסמם. הטכנולוגיה נראית היום כמעט פרימיטיבית, אבל הסיפורים ההומוריסטים והדמויות הגרוטסקיות, ומעל לכל דמותו המסתורית של קוק, הם עדיין מעבר לסתם נוסטלגיה. *