חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות שילמו בשנה שעברה 74.57 מיליון שקל לרואי החשבון שלהם, עלייה נומינלית של 2.2%. בהתחשב בדפלציה, מדובר בעלייה ריאלית של 3.5% לעומת 2002.
התשלום לרואי החשבון מורכב מביקורת בידי רואי החשבון בישראל, ביקורת בידי רואי החשבון של השלוחות בחו"ל ורואי החשבון של חברות-בנות, ייעוץ בתחום המיסוי ושירותים נילווים אחרים.
את הסכום הגבוה ביותר שילם בנק לאומי 
- 22.19 מיליון שקל, ירידה של 7% לעומת 2002. בנק הפועלים שילם 21.54 מיליון שקל, עלייה של 2%. בנק דיסקונט שילם 15.18 מיליון שקל, עלייה של 3.3%. בבנק הבינלאומי נרשם זינוק של 30% ל-9.11 מיליון שקל, ואילו בנק המזרחי - הגדול יותר מהבינלאומי - שילם 6.55 מיליון שקל בלבד, עלייה של 4%.
בחלוקה למשרדים, ובהנחה שבתיקים משותפים מתחלק שכר הטירחה בשווה, מוביל משרד סומך-חייקין עם 23.89 מיליון שקל מבנק הפועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי. על-פי ההערכות, הכנסות אלו מהוות כ-10% מכלל מחזורו של המשרד.
משרד זיו-האפט, השותף עם סומך בביקורת בבנק הפועלים ובדיסקונט, קיבל 12.7 מיליון שקל. ההערכה היא שסכום זה מהווה פחות מ-10% ממחזורו. משרד קסירר, אשר התמזג השנה עם קוסט-פורר, קיבל מבנק לאומי 5.95 מיליון שקל. משרד ברייטמן-אלמגור קיבל מבנק המזרחי 3.73 מיליון שקל.
רואי חשבון בכירים מסבירים את העלייה בשכר הטירחה, שאינה אופיינית לכל המשק, בעיקר בדרישות הרגולטוריות של בנק ישראל. לדבריהם, דרישות אלו - כגון בתחומי ההפרשות וסיכוני האשראי - מחייבות הגדלה של עבודת הביקורת בבנקים.
[ הרחבה במהדורה המודפסת ]
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
