מהפכה בדין האזרחי

משרד המשפטים פירסם בסופ"ש את הצעת הקודקס החדשה * פרופ' מיגל דויטש, החוקר הראשי של ועדת הקודיפיקציה ומכין הצעות נוסח הקודקס, על חזון הנשיא ברק, שעתיד להחליף את החקיקה האזרחית

בסוף השבוע החולף פורסמה הצעת התזכיר של הקודקס האזרחי החדש, אשר עובדה בוועדת הקודיפיקציה של המשפט האזרחי, בראשותו ובהנהגתו של נשיא ביהמ"ש העליון, פרופ' אהרן ברק, במשך כ-20 שנים. בכך קורם עור וגידים חזונו של הנשיא ברק, שהועלה עוד בשנות ה-70, ליצירת מערך שיטתי, שלם וקוהרנטי של דין אזרחי חקוק לישראל, אשר יגובש בדבר חקיקה אחד.

הקודקס כולל כ-900 סעיפים ונועד להחליף את מרבית החקיקה האזרחית בישראל (דיני החוזים הכלליים, דיני התרופות, מכר, קבלנות, ערבות, שליחות, שכירות, שאילה, שימוש, מתנה, שומרים, המחאת חיובים, תרופות, דיני נזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני מקרקעין ומיטלטלין, דיני התיישנות, ועוד).

מבנה הקודקס חדשני. הוא עורך רוויזיה כוללת בחקיקה הקיימת ומוסיף פרקים ונושאים חדשים, כגון פרק מאוחד של תרופות בחוזים ובנזיקין (מושג ההפרה יכלול הפרת חוזה, עוולה, והפרת חיוב אחר על-פי דין), ופרקים חדשים על פעולות משפטיות, חוזי תיווך וחוזי אמון. הוא כולל עיבוי של פרקים קיימים בחקיקה, כגון חוזי קבלנות (אשר ההסדר בעניינם יפוצל לחוזי מלאכה וחוזי שירותים), חוזי מתנה, חוזי שכירות ושאילה, עיכבון ועוד. בצד כך, נערכת בו רוויזיה כו ללת בנושאים כגון דיני הנזיקין ודיני ההתיישנות, כמו גם חידושים תפיסתיים וחקיקתיים בשורה ארוכה של סוגיות.

במוקד תכליותיו של הקודקס מצויה השאיפה לשפר ודאות משפטית בדין האזרחי, באמצעות הסדרה שיטתית של החקיקה, המאפשרת לפרשן לגזור תשובות לסוגיות חדשות מתוך מערך העקרונות והכללים הסדור של הקודקס. זאת בצד תכליות כגון התאמת הדין להתפתחויות מודרניות, חיזוק רמת הפירוט של ההסדרים בחקיקה, ביסוסה של תורה כוללת במשפט אזרחי, ועוד. מטרתה של רשימה קצרה זו להציג בתמצית קווי מדיניות מסוימים הבאים לידי ביטוי בתכני הקודקס.

ההשפעה העכשווית

לכאורה, בטרם השלמתו של תהליך החקיקה, הצעת התזכיר של הקודקס היא בגדר דין עתידי בלבד. דא עקא, להצעה זו תהיה השפעה פרשנית מיידית על הדין הקיים. כידוע, לעתים קרובות קיימת יותר מאופציה פרשנית אחת לחקיקה הקיימת, ולבית-המשפט נתונה גם הסמכות לפתח משפט. לעתים קרובות, אם-כן, דין ראוי עשוי להפוך, פסיקתית, גם לדין מצוי.

המחיצה בין הדין הראוי לבין הדין המצוי הלכאורי (המצוי ברמת קירבה גבוהה יותר ללשון הטכסט, או כפי שהוא נקבע בתקדימים קודמים) עשויה להיות דקה למדי, והיא ניתנת לעתים קרובות להסרה על-ידי בית-המשפט, כאשר הוא חושף את האופציה הפרשנית הראויה. כל אימת שלשון החקיקה העכשווית יכול שתתיישב עם הצעת הקודקס, אין ספק כי העוסקים במלאכת השפיטה והפרשנות ימצאו בהצעה זו תימוכין או סתירה כבדי-משקל, לפי העניין, לעמדה פרשנית כזו או אחרת.

במובן זה, ניתן לראות את תזכיר הקודקס (על-אף הבחנות חשובות שלא כאן המקום לעמוד עליהן) כמעין מקבילה חלקית (ויצירתית) ל-Restatement האמריקאי, וזאת באותם עניינים (והם מרובים) שבהם ניתן ליישב את ההצעה של ועדת הקודיפיקציה עם לשון החקיקה הקיימת, ועל-כן ההצעה מהווה לגביהם לא רק דין ראוי אלא גם דין מצוי, הנ חשף בהצעה.

קווי מדיניות בקודקס

לקודקס תכליות עקרוניות שונות, המנויות בסעיף 1 לו, כגון יצירת קוהרנטיות, הבטחת צדק, הגינות ויעילות, שמירה על זכויות מוקנות, הגנה על ציפיות והסתמכויות ראויות, ועוד. בצד כך, ניתן להצביע על מספר מגמות בקודקס, שתפורטנה להלן. הדוגמאות המובאות הן מקבץ מדגים בלבד.

חיזוק היעילות של ההגנה על זכויות

בנושאים שונים מחזק הקודקס את יעילות ההגנה על זכויות, בעיקר בתחום התרופתי. נצביע עתה על מספר דוגמאות בולטות בנדון:

תרופת ההגנה בעין (אכיפה) תהפוך לסעד ראשי, לא רק בדיני החוזים, כפי שפני הדברים כיום, למצער להלכה, אלא גם בדיני הנזיקין וביחס לחיובים אחרים על-פי דין.

תוקנה סמכות לבית-המשפט לפסוק פיצויים עונשיים, הן בחוזים והן בנזיקין. זאת, כאשר ההפרה (לרבות עוולה) נעשתה בזדון, כשעיקר המניע שלה הוא פגיעה בנפגע.

ייווצר סעד חדש - "צו מרתיע", השאוב מהדין הצרפתי. סעד זה יאפשר לבית-המשפט, במקרים מתאימים, ללוות צו אכיפה בחיוב הנתבע בתשלום פיצוי קבוע מראש לתובע בסכום מסוים, בגין כל יום של איחור בביצוע הצו. לסעד זה יתרונות חשובים על-פני הליכי בזיון בית-משפט, ואין ספק כי הוא יוכל לתרום לשיפור של רמת הציות לצווים שיפוטיים.

תוקנה בהקשר החוזי תרופה סדורה להשעיית החיוב הנגדי, כאשר מתבצעת הפרה יסודית על-ידי הצד שכנגד. כיום, זכות זו קיימת לעתים קרובות מכוח דיני תוכן החוזה, אך אין היא מוכרת כאחת התרופות.

חשיבות לא מבוטלת קיימת גם להקניית תרופות בקודקס בגין הפרת חיובים לבר-נזיקיים שבדין, אשר כיום מעמדן והסמכות להקנייתן אינם ברורים. כך, למשל, הקודקס יאפשר לזכאי להשבה בעקבות ביטול חוזה, לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מעיכוב במילוי חובת ההשבה על-ידי הצד שכנגד.

יצירת יתר קואופרטיביות ביחסי הצדדים ו"אחריות חברתית"

דיני החוזים המודרניים מתאפיינים בגישה המבקשת לעודד יתר קואופרטיביות והתחשבות בין צדדים לחוזה. כללית, מגמה זו עולה בקנה אחד עם תפיסות מודרניות המטילות על בעל רכוש נטל של "אחריות חברתית" כלפי צדדים שלישיים. בקודקס מגמות אלו תתבטאנה בהסדרים שונים, דוגמת אלה:

עקרון תום-הלב ייקבע כעקרון כללי בפתח הקודקס. על אף היעדר החידוש האופרטיבי בכך, זהו מסר דקלרטיבי חשוב.

מוסד האשם התורם בדיני החוזים, אשר אומץ בפסיקה, יהפוך בקודקס למוסד חקוק.

יחוזק המימד הקואופרטיבי ביחסים בין בעלי דירות בבית משותף, על-ידי שלילת זכות הווטו של מיעוט בעלי הדירות למנוע השבחות בבית המשותף. בעלי רוב מיוחד יוכלו לכפות ביצוע השבחה, וזאת בתנאים מסוימים, המאזנים בין האינטרסים של הצדדים.

המוסד של סיכול חוזה יזכה ל"החייאה" בקודקס. מוסד זה, שישימותו כיום קלושה למדי (על-אף תחילתה של מגמה אחרת בפסיקה) יושתת על מבחן הסיכון, ברוח הדין האמריקאי. טענת סיכול תתאפשר אם הסיכון ביחס לתוצאותיו של האירוע המסכל אינו מוטל על הצד אשר חיוביו סוכלו. המשמעות היא כפיית יתר התחשבות הדדית בין הצדדים, לעניין ההשפעה של אירועים חדשים על מילוי ההתחייבות.

יעוגן בקודקס הנטל העקרוני המוטל כיום בפסיקה על הרוכש של זכויות במקרקעין, לרשום הערת אזהרה, כפוף לסייגים מסוימים, וזאת כתנאי לעדיפותו על-פני רוכש מאוחר לפי דיני העסקאות הנוגדות. על הזכאי הראשון לנקוט בצעד היעיל והזול של רישום הערת אזהרה, על-מנת למנוע תקלה מרוכש פוטנציאלי (ראה, כיום, ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2) 385; לגבולותיו של נטל זה ומשמעויותיו, ראה מ' דויטש "נטל הרישום של הערת אזהרה במקרקעין - הלכת גנז והשלכותיה" הפרקליט מז (תשס"ד) 181).

הגנה על הצד החלש בעסקה

בעניינים שונים מבקש הקודקס לשפר את מעמדו של הצד החלש בעסקה. בין הדוגמאות נצביע על אלו:

ייקבע כלל בדיני פרשנות חוזים, לפיו חוזה יפורש כנגד הצד שהיה מצוי בעמדת מיקוח עדיפה.

ימוסד דין חדש לעניין ביטול אפשרי של פעולות משפטיות הנערכות על-ידי מי שעקב ליקוי בדעתו לא יכול היה לגבש שיפוט הולם לעניין העסקה. מדובר במי שנטול כשרות משפטית "דה-פקטו", טרם ההכרזה השיפוטית על הגבלת הכשרות.

תיקבע חזקת עושק, לעניין עסקאות הנעשות לטובת אדם שהמקנה מצוי ביחסי תלות בו, כשתנאי החוזה גרועים במידה בלתי-סבירה מהמקובל.

תוחלש עמדת המיקוח העדיפה הנתונה כיום לקבלן, לעניין ביצוע תוספות ושינויים בעבודה שהוזמנה. תהיה מוטלת חובה על הקבלן, בהיעדר נימוקים סבירים להתנגדות, לבצע את העבודה הנוספת הדרושה, בהתאם לרמת המחירים של העסקה המקורית.

שיפור המידתיות של הסדרים, ועידון ההתאמה של ההסדר לרציונלה שבבסיסו

לעתים, ההסדר החקיקתי הקיים יוצר תוצאות דרקוניות, או למצער תוצאות שאינן מתחייבות מהרציונלה להסדר. במסגרת הרוויזיה של ההוראות השונות ניתנה הדעת גם לצורך ביצירת התאמה משופרת בין הרציונלה להסדר לבין פרישתו ותוצאותיו. דוגמה יפה לכך היא הריכוך בקודקס של הנטל המוטל על רוכש של נכס, ביחס למסירת הודעה למוכר בדבר אי-התאמה במימכר.

כיום, בהיעדר הודעה במועד, הרוכש מאבד מכל וכל את יכולתו להסתמך על אי-ההתאמה. הקודקס יקבע כי אי-הודעה במועד תפגע ברוכש רק באותה מידה שבה העיכוב בהודעה פגע באינטרס המוכר.

העדפת המהות על-פני פורמליזם

העשורים האחרונים מתאפיינים בעליל בגישה שיפוטית המעדיפה בחינה ערכית על-פני צמידות לפורמליזם נוקשה. גישה עקרונית זו אומצה מטבע הדברים גם בקודקס, בהקשרים שונים, כגון הכלל לפיו אם אדם יודע ממקור כלשהו על ביצוע פעולה משפטית נתונה על-ידי הצד שכנגד, המחייבת עקרונית מסירת הודעה על-ידי מבצע הפעולה, אין הוא יכול להסתמך על אי-מסירת ההודעה, והידיעה בפועל מהווה תחליף להודעה.

חיזוק ההתחשבות באינטרס הציבורי

לאינטרסים ציבוריים נתונה חשיבות בהקשרים שונים של המשפט הפרטי. במספר נושאים מחזק הקודקס מגמה זו. כך, למשל, נקבע כי חוזה המגביל עבירות זכויות בנכס לתקופה העולה על 10 שנים ניתן לביטול על-ידי בית-המשפט. הוראה זו נועדה להגן על האינטרס הציבורי ביעילות כלכלית; אומץ עקרון רחב של "אין חוטא נשכר", החל על כל ענפי המשפט, כמו גם עקרון ה"de minimis", אשר נועד לחזק את האינטרס הציבורי במניעת הבזבוז של זמן שיפוטי כתוצאה מדיון בתביעות עקרות.

*** הכותב הוא פרופסור חבר, בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א. הוא שימש כחוקר הראשי של ועדת הקודיפיקציה והכין לדיוני הוועדה את הצעת הנוסח של הגירסאות המתקדמות של הקודקס והצעת המבנה שלו.