הגשת תביעה עלולה לגרום לנתבע נזקים ישירים ועקיפים. ישירים - כתוצאה מניהול התביעה עצמה (הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד, אובדן זמן והשקעת משאבים, וכדומה); עקיפים - במקרים רבים התביעה גוררת אחרת תגובות-שרשרת, שתוצאתן נזקים לנתבע (תשלומים או פיצויים לצד שלישי וכדומה).
בדרך כלל, פוסקים בתי המשפט לזכותו של נתבע שהתביעה נגדו נדחתה את הוצאותיו (וגם כאן, לאו בהכרח בשיעורים הריאליים שיש בהם לכסות את חסרון הכיס שנגרם לו במלואו). האם ראוי לחייב את התובע לפצות את הנתבע גם בשיעור נזקיו העקיפים, אלו שנגרמו בעקבות הגשת התביעה?
בית המשפט העליון סבור שלא. "הגישה לבית המשפט היא זכות יסוד של האדם, ויש אף הסבורים כי ניתן להכיר בה כזכות יסוד חוקתית, ולהפעיל ביקורת שיפוטית על תחיקה המצמצמת אותה", כתבה השופטת דליה דורנר, בפסק דין שניתן לפני ימים ספורים.
"הפעלת הזכות, מטבע הדברים, פוגעת בנתבע. היא, כשלעצמה, מחייבת אותו בהוצאות כספיות, וצווים זמניים המוצאים נגדו גורמים לו נזק. ברם אין בכל אלה כדי לשלול את זכות היסוד ולסגור את דלתות בית המשפט בפני התובע, על ידי יצירת עילה לחיובו בתשלום כל נזקי התביעה, תהא היא חסרת סיכוי ככל שתהא. שכן, יצירת עילה שכזו מביאה להרתעת יתר מפני הגשת תביעות, ופוגעת בזכות הגישה לבית המשפט מעבר למידה הדרושה".
השופטת דורנר מותירה בצריך עיון את השאלה, האם ניתן לראות במקרים קיצוניים בפתיחת הליכי המשפט משום שימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות, כגון כשעיקר מטרת הגשת התביעה לא היה לזכות בה.
גישתה זו של השופטת דורנר נדמית בעיננו לקיצונית. נשאלת השאלה, מדוע מוצדק, בשם זכות הגישה לערכאות, לזכות תובעים להגיש "תביעות חסרות סיכוי ככל שתהיינה", ואת מחיר הגשתן להטיל דווקא על כתפי הנתבעים?
השופט יעקב טירקל יותר החלטי בנושא - "סבורני כי דינו של מי שפתח בהליכים משפטיים בתום לב וכתוצאה מכך נגרם נזק לבעל הדין האחר, הוא חיובו בתשלום פיצויים לבעל הדין שניזוק, בשל הפרת החובה לנהוג בתום לב".
(ע"א 4980/01 עו"ד כהן, כונס נכסים ואח', נ. גלאם ואח', פס"ד מיום 28.4.04. השופטים דליה דורנר, יעקב טירקל ואדמונד לוי)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
