מבקר המדינה: היכן גוייסו עובדים במכרזים תפורים וקודמו משיקולים לא ענייניים? בכנסת

רק לאחרונה, בתיאום עם היו"ר הקודם, אברהם בורג, פתח מינהל הכנסת את דלתותיו לפני המבקר, ומהדו"ח שלו נראה שרוב המחדלים לא נעלמו מעיניו. אלא שמחירם הוא כסף קטן בהשוואה לעלויות שכר עובדי הכנסת; עניין שלגביו ממלא המבקר פיו מים, למרות שנעשה בידיעתו את הקשר והזיקה לשכר המוגזם של עובדי משרדו.

המבקר אליעזר גולדברג קובע, כי הפן המנהלי והמשקי של הכנסת הוא בר-ביקורת וכפוף לתקשי"ר, למעט במקרים שבהם הוראות יושבי הראש קבעו אחרת. בפועל, בנושאי כוח אדם עשה מינהל הכנסת במוסד כבתוך שלו, תוך סטייה מהכללים ללא כל תשתית נורמטיבית.

מינהל הכנסת גייס עובדים שלא במכרז פומבי; קלט עובדים בחוזים מיוחדים דרך שגרה; קידם עובדים בדרגות בקצב מואץ תוך קיצורי דרך ללא הנמקה או משיקולים לא ענייניים, והקפיצם אף מעבר לשיא דרגת התקן; ואפשר צבירת ימי חופשה מעל למותר.

רוב המכרזים בשלוש השנים האחרונות שנבדקו בביקורת, התגלו כ"תפורים" לעובדים שכבר מילאו את התפקידים. "מדובר בתרבות ארגונית שיוצרת עובדות בשטח ואיננה מעודדת תחרות, ובבחירת העובדים לא נשמר עקרון השוויון", כותב גולדברג.

החגיגה הגיעה לשיא בהקמת המרכז למחקר ומידע (ממ"מ), בן-טיפוחיו של בורג, ללא הגדרת תחומי האחריות בינו ליחידות קיימות. הדבר גרם לכפילויות, לאי בהירות בקרב מקבלי השירות ולבזבוז משאבים (מעל 10 מיליון שקל בשנה). מחלקת משאבי אנוש לא היתה שותפה לגיוס 48 עובדי הממ"מ, שגם הוא לא נעשה בהליכי מכרז תקינים.

את הדו"ח חותמת ביקורת על דרך קבלת ההחלטה לצאת למיזם הבנייה של "אגף קדמה" החדש לוועדות הכנסת בשיטה של "שותפות ציבורית-פרטית" (PFI) בהרשאה להתחייב על סך 360 מיליון שקל.

בבדיקה נמצא, כי ההחלטה שהתקבלה בוועדת היגוי משותפת למינהל הכנסת ולאוצר (בראשות הח"כ דאז מאיר שטרית) "התבססה על הערכות ולא על בדיקה מקצועית ומתועדת של הכדאיות הכלכלית לביצוע הפרויקט באמצעות הון פרטי".

גולדברג סבור, כי "ראוי היה לעשות בדיקה כזאת נוכח עלותו הגבוהה של המיזם ונוכח קיומן של חלופות ביצוע אחרות, לרבות הקמה ותחזוקה של המיזם בידי יזם פרטי במימון ממשלתי".