חברת מרשל, המתעדת להנפיק את מניותיה בשבוע הבא סיימה את הרבעון הראשון של שנת 2004 עם ירידה של 32% במחזור המכירות שעמד על 5.3 מיליון שקל ורווח נקי של כ-3 מיליון שקל, כך נודע ל"גלובס". הירידה במחזור המכירות נבעה בעיקר כתוצאה מירידת מחירים בשוק בו פעולת החברה, ירידה שבאה לידי ביטוי כבר ברבעון הרביעי של שנת 2003. בנוסף סבלה החברה מהפרשי שער.
עוד נודע כי גם ברבעון השני צפוי מחזור המכירות של החברה לעמוד על קצבים דומים אך החל מהרבעון השלישי, בעקבות פתיחתו של קו ייצור נוסף בחברה, יגדל קצב המכירות של החברה ויקזז את השפעת המחיר. בצורה כזו תצליח מרשל לשחזר בשנת 2004 את התוצאות שהציגה בשנת 2003. נתונים אלו יכללו בתשקיף של מרשל טרם ההנפקה, כמו גם ההתחייבות לשחזר את ביצועי שנת 2003 הן בשורת המכירות והן בשורת הרווח.
מרשל, בשליטת שרון רודד ורפי רידניק, אמורה להנפיק את מניותיה בבורסה לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף ושווי של 155 מיליון שקל אחרי הכסף. החברה מתכוונת לגייס כ-40 מיליון שקל על ידי הנפקת כ-4.35 מיליון מניות, מתוכן 1.7 מיליון מניות שינופקו בצורה של הצעת מכר. בנוסף יונפקו 2.175 מיליון כתבי אופציה הניתנים למימוש במשך 4 שנים, באופן שכל כתב אופציה ניתן למימוש למניה אחת תמורת תשלום של 10.5 שקל למניה.
ניירות הערך יוצעו לציבור ב-25 אלף יחידות, כך שכל יחידה תכלול 174 מניות במחיר של 9.2 שקל למניה ו-87 כתבי אופציה הניתנות בחינם. המחיר המינימלי ליחידה יעמוד על 1600.8 שקל והמחיר המקסימלי יגיע ל-1,740 שקל ליחידה.
מרשל היא החברה בעלת הגוון הטכנולוגי המובהק ביותר שהגיעה לאחרונה לשוק הראשוני ולכן, לפני שבודקים את כדאיות ההשקעה בהנפקה, כדאי לדעת קודם כל מה עושה החברה. מרשל עוסקת בייצור, שיווק ומכירה של מים המועשרים בחמצן 18. חמצן זה זהה לחמצן המצוי באוויר אך בגרעין האטום שלו נמצאים 10 ניוטרונים במקום 8 בחמצן הרגיל ולכן הוא כבד יותר. הריכוז של חמצן 18 בטבע עומד על 0.2% ובמתקן היצור של החברה הוא מועשר, לאחר תהליך זיקוק, לרמה של 95%.
החמצן המועשר של החברה משמש בעיקר לצרכי בדיקות ה-PET (POSITRON EMISSION TOMOGRAPHY), שנחשבת כיום לאחת הטכניקות המתקדמות בעולם בתחום ההדמיה הרפואית ומתחתיה, מבחינה טכנולוגית, נמצאות טכנולוגיית ה-CT וה-MRI. היתרון של בדיקות ה-PET על פני בדיקות ה-CT וה-MRI הוא ביכולת שלה לזהות גידולים בגוף. אחוז הדיוק בבדיקות CT עומד כיום על 22% ואילו בבדיקות ה-PET הוא עומד על 92%. עם זאת, בדיקת ה-PET יקרה כמעט פי 10 מעלותה של בדיקת CT ומחירה מגיע לכ-2,000 דולר.
הסודות של אפשטיין
כיצד מתקשרים המים המועשרים שמייצרת מרשל לבדיקות ה-PET? מערכת ה-PET מורכבת מציקלוטורון (מאיץ חלקיקים) שבו החמצן 18 שמייצרת מרשל הופך לפלואור 18, מתחבר עם סוכר ומוזרק לגוף. הפלואור 18 הוא חומר רדיואקטיבי בעל אורך חיים של כשעתיים, שנספג בגוף וצובע את האזורים הבעייתיים בגוף.
כל חברה שהעיסוק המרכזי שלה הוא טכנולוגי מקדישה לא מעט משאבים למחקר ולפיתוח. בדו"ח הרווח וההפסד של מרשל לא נמצא סעיף כזה וזאת מכיוון שכל הידע הטכנולוגי של החברה, שהוא הנכס העיקרי שלה, מרוכז בידיו של פרופסור מיכאל אפשטיין, שעסק שנים רבות בתחום זה במכון וייצמן.
אפשטיין אינו עובד של החברה אלא מעניק לה ייעוץ מקצועי באמצעות חברה פרטית שבבעלותו. לאפשטיין אמנם חוזה עם החברה עד לשנת 2010 ולחברה יש אופציה להאריך את ההסכם והוא מחויב להסכם סודיות, אך העובדה שכל הידע מרוכז בידי אדם בחברה מהווה גורם סיכון לא קטן. בנוסף, העובדה שאין בחברה מדענים נוספים מקטינה משמעותית את היכולת שלה להיכנס לשווקים חדשים.
אפשטיין זכאי על פי ההסכם לתמלוגים בגובה של 2.5% ממחזור המכירות של החברה בכל רבעון. בשנת 2001 זכה אפשטיין לדמי יעוץ בהיקף של 293 אלף שקל. בשנת 2002 עמד סכום זה על 368 אלף שקל ובשנת 2003 הסתכם סכום זה בכ-756 אלף שקל. שכר זה מצטרף לשכר בעלי השליטה בחברה ולבעלי עניין נוספים בה. מהתשקיף עולה שאביו של מנכ"ל החברה, שרון רודד, מועסק בצורה עקיפה בחברה באמצעות חברה שבשליטתו ועונה לשם יבוא ויצוא איזוטופים.
השכר שמשלמת מרשל לחברה עומד על 50 אלף שקל בחודש או 2.5% ממחזור המכירות של מרשל (הנמוך מבין השניים). בשנת 2003 הסתכמה עלות העסקתם של רודד ורידניק ב-1.8 מיליון שקל. מהתשקיף עולה שרודד ורידניק חתמו בתחילת שנת 2004 על חוזי העסקה חדשים. על פי הסכמים אלו זכאים בעלי השליטה בחברה לשכר חודשי של 15 אלף דולר כל אחד, בתוספת מענק של 2.5% מהרווח המאוחד לפני מס של החברה הבת, בה מרוכזת כל הפעילות ולפני תשלום מענקים לבעלי עניין.
בנוסף, על פי ההסכם החדש, בדומה להסכם הישן, מעמידה החברה לשני בעליה רכבים מדרגת רישוי 6 בעלות כוללת של עד 250 אלף שקל לרכב. רידניק מסר שלהערכתו היקף הבונוס לו יהיו זכאים בעלי העניין בחברה ייגזר מביצועיה של החברה, על פי אבני דרך שתשיג ולא כסכום אבסולוטי מהרווח הנקי.
25%-30% מהשוק
מפעלה של מרשל ממוקם בבאר טוביה וכולל 3 קווי ייצור המייצרים 60 ק"ג של חמצן מועשר, כמות שצפויה לגדול ל-90 ק"ג עד לסוף השנה. היקף השוק העולמי בו פעילה החברה מסתכם בכ-250-300 ק"ג, כמות שמספיקה לכמיליון בדיקות PET, כך שהחברה מספקת כיום 25%-30% מהביקוש העולמי.
בשוק בו פועלת החברה פעילות 3 חברות נוספות: חברת רותם תעשיות שקשורה לקריה למחקר גרעיני ומחזיקה בכ-35% מהשוק, חברת ISONICS שמחזיקה 20% מהשוק וחברת CIL שלה כ-15% מהשוק. כניסה של מתחרים חדשים לשוק לא נראית כעת באופק, מאחר שחסמי הכניסה לתחום גבוהים וקשורים, רובם ככולם, בידע הטכנולוגי שנדרש לייצור המים המועשרים.
גם במידה וחברה מסוימת הצליחה לפצח את השלב הטכנולוגי הרי שהקמת קו ייצור עורכת כשנתיים מיום קבלת החלטת הקמתו ועד לייצור בפועל, בשל תהליכי הזיקוק המורכבים שהוא עובד בדרך. לכן הסכנה המרכזית העומדת בפניה של מרשל בשנים הקרובות לא נובעת מכניסה של מתחרה חדש אלא בעיקר מהלחץ על המחיר שירד בחדות בעקבות כניסתה של חברת אמריקנית בשם CIL, אשר הביאה ללחץ של המחיר כלפי מטה ועשויה להביא לשחיקת מחירי המכירה של החברה, נתון שצפוי להשפיע על דו"חות הרבעון הראשון.
בינתיים הציגה מרשל מחזור מכירות של 27.6 מיליון שקל בשנת 2003, גידול של 37% לעומת שנת 2002 וגידול של 214% לעומת שנת 2001. שיעור הרווח הגולמי של החברה עמד על 73% לעומת 74% בשנת 2002 ושיעור הרווח התפעולי שלה עמד על 62% בשנת 2003 והסתכם ב-17 מיליון שקל, גידול של 43% לעומת שנת 2002.
הרווח הנקי של החברה עמד על 14.8 מיליון שקל ושיקף גידול של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רווח זה גובה בתזרים חיובי מפעילות שוטפת שעמד על 15.8 מיליון שקל, לעומת תזרים של 9.4 מיליון שקל בשנת 2002 ותזרים חיובי של 3.5 מיליון שקל בשנת 2001. מרשל אינה חברה ממונפת והונה העצמי מהווה כ-79% ממאזנה. בחודש ינואר חילקה החברה 2.7 מיליון שקל כדיבידנד לבעלי מניותיה ובחודש מארס השנה חילקה דיבידנד נוסף בסכום זהה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
