"שכבתי על הגדר כדי לפרוץ דרך לעורכי הדין"

ביום ה' שעבר, היום בו בחרה הוועדה לבחירת שופטים את מועמדיה לבית המשפט העליון, קיבל עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי, אחד מתוך עשרת המועמדים שלא נבחרו לבית המשפט העליון, את ספרו, בנושא מעמד אישי, משפחה, וחוקה.

אי אפשר לומר אפילו, שהיתה זו שמחה מהולה באכזבה - שמחה על הספר, ואכזבה, מאי הבחירה, כי מבחינתו של קורינאלדי, לא היתה כאן ממש אכזבה, כי לא היתה הפתעה. קורינאלדי: "היה לי ברור מראש שארבעת המועמדים ייבחרו. בימים האחרונים פעלתי בניסיון להשפיע על מינוי חמישי קבוע, והיתה להם אפשרות לעשות זאת. התשובה היתה בד"כ שהם רוצים שחמישי יתמנה מתוך המערכת, כמו שהיה מקובל עד היום.

אני חושב שכשהם עשו שינוי של הרגע האחרון, של מתן חצי שנה בפועל לשופט כזה ואח"כ לאחר, היה צריך לעשות שינוי של הרגע האחרון של מינוי מועמד חמישי, ולו בתשובה להלוך הרוח של הציבור, שהנושא כבר סגור וגמור. ולכן הציפייה שלי היתה בתחום הזה. לא סברתי שאני ראוי להתמודד עם ארבעת המועמדים שהוצעו ומלכתחילה לא העליתי על דעתי להתמודד איתם אך חשבתי שיש מקום לשופט חמישי.

הרי הכנסת, כאשר דיברו על התקנים, הוסיפה תקן במיוחד והורתה לבית המשפט העליון: תפתחו את השורות, תכניסו אנשים חיצוניים. בעצם זה היה במטרה להכניס אדם חיצוני. האיתות היה שחייבים לבצע את רעיון השיקוף בצורה יותר רחבה ממה שקרה בפועל".

קורינאלדי מרגיש, שהיה פספוס, מבחינת העובדה שלמרות שהיו לא מעט עורכי דין פרטיים בקרב המועמדים הפעם, התקדים הזה של מינוי שופט לבית המשפט העליון מקרב המועמדים הפרטיים - לא התרחש. קורינאלדי: "שכבתי על הגדר כדי לפרוץ דרך לעורכי דין במיגזר הפרטי. שוחחתי עם שופטי העליון. הקונספציה הקיימת היא כי עורך דין ימונה קודם לשלום ולמחוזי, יילך במערכת ההיררכיה הרגילה ואז יגיע לעליון.

עד היום לא התקבלה הדרך הזו, שעורך דין יגיע ישירות מהשוק הפרטי. אני גם חושב שחבריי למקצוע עשו טעות קשה משך כל השנים שלא דאגו לכך שייכנס עורך דין מהמיגזר הפרטי לעליון. ברגע שחלק ניכר מהעליון מורכב מיועצים משפטיים לממשלה לשעבר ומפרקליטי המדינה לשעבר, מן הראוי הוא שבמקביל יהיה לפחות עורך דין מן השורה הראשונה מהמיגזר הפרטי.

עורכי הדין בשורה הראשונה הוותיקים והמוכשרים במיגזר הפרטי לא מוכנים ללכת לבית משפט שלום או למחוזי. הם כן מוכנים ללכת ישירות לעליון. כל השנים טענו שאין עורכי דין פרטיים שמוכנים לעזוב את הפרקטיקה ולשרת בעליון. הפעם הוכח בצורה חותכת שהדבר לא נכון. אני לא נכנס כאן לשאלה של ההתאמה, אך הוועדה קבעה שכל המועמדים היו מתאימים, אלא שכאמור השעה עדיין לא כשרה לעורך דין פרטי.

"כנ"ל נדמה לי שגם לא נפתחה הדרך לאנשי אקדמיה. עד כה, אנשי אקדמיה נכנסו על מה שקוראים הכיסא הדתי. אני חושב שבצדק בחרו לבית המשפט העליון שופט ממוצא ערבי ואני מברך על כך, אבל יחד עם זאת רעיון השיקוף אומר שצריך להיות לפחות נציג מאנשי אקדמיה, ולפחות נציג מהפרטיים, והפעם היתה הזדמנות מתאימה לכך. על אף זאת אין בלבי תרעומת. אני חושב שהוועדה בחרה את האנשים המתאימים".

היתה בחירה אמיתית לדעתך?

"נשיא בית המשפט העליון והשר, היו בעד פתיחת השורות. כל ההליכים של בדיקת המועמדים נעשו באופן שווה. הופיעו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר ופרקליטת המדינה בפני ועדת המישנה. הכל נוהל באורח שוויוני. זה נכון שהיתה לשופטים ולשר דעה מראש, לגבי מי ארבעת המועמדים המתאימים.

"הטעות היתה שעל אף שלגיטימי שהיו להם המועמדים שלהם לא היה צריך להודיע בתקשורת, כי השר מציע את ארבעת האנשים המסויימים. זו טעות ולצערי היא לא תוקנה על אף שבשיחות עם שופטי העליון הם אמרו לי שהנושא פתוח ואני מניח שהם שקלו את העניין. הם העדיפו את האנשים שנבחרו בגלל הניסיון שלהם וכאמור זה עניין של קונספציה, שעדיפים היועץ המשפטי לשעבר ופרקליטת המדינה".

תתמודד שוב?

המועמדות שלי לא הוסרה. גם כאן יש מחלוקת על הקונספציה. היו מספר שופטים שהתמנו שלוש-ארבע או חמש שנים לפני הגיעם לגיל 70. אני נמצא בגיל הזה - 65. אני חושב שקשה לעורך דין פרטי או אפילו לאיש אקדמיה להציע עצמו לעליון אלא באמצע שנות השישים. מועמד חיצוני יכול להתמנות במישרין רק כאשר הוא בשנות השישים לחייו, לאחר שהוכיח את עצמו בפרקטיקה והאקדמיה.

"אכן, כלפיי נטענה טענת הגיל. אם הם סבורים שאין מקום למועמדות בגיל כזה שיואילו לקבוע תקנות בעניין הזה. זה לא נאמר. חמש שנים זה קדנציה ארוכה. יש לנו אינסוף משרות בכירות שאנשים מכהנים בהן ארבע שנים ופחות. בשלב הזה אני בהחלט אשמח אם המועמדות שלי תימשך, יחד עם זה אני רוצה לומר: אני סבור שאין למנות לעליון מועמד שלא על דעת נשיא העליון ושר המשפטים. נעשה ניסיון הפעם והוא ניסיון שנכשל, לעשות בלוק של חמישה נגד שופטי העליון והשר, ולהכניס לעליון מועמד שלא מקובל על שלושת שופטי העליון.

"אני לא נתתי יד לניסיון הזה. הבהרתי לכל מי שחבר ועדה שאני עושה מאמץ לשכנע את הנשיא שראוי שישקול בחיוב את המועמדות שלי. המחשבה בציבור כאילו אתה יכול להכניס מישהו שלא מקובל על שופטי העליון היא מחשבה פסולה. הם עובדים יחד. אבל כמובן שגם שופטי העליון צריכים לנהוג בדרך של אי פסילת מועמדים.

"השיקול צריך להיות ענייני, אך אם יש מועמד שהקונספציה שלו היא אנטי העליון, אין מקום שחברי הוועדה על אפו ועל חמתו של שר המשפטים ינסו להכניס אותו לבית המשפט העליון. הנציגות של חמישה באה כדי לבטא את רעיון השיקוף ולא כדי שתהיה התנגשות עם שופטי העליון, ואני מייעץ לחברי הכנסת ולשרים לרסן את עצמם".