בעלי מניות מיעוט בנ.י.א חויבו לכמת בכסף את דרישותיהם ולשלם אגרה בהתאם

אייל קורן וגיא חרש, בעלי מניות מיעוט בנ.י.א, חויבו להבהיר את הסעדים בתביעה שהגישו ביוני 2002 נגד חברות גוטוין אחזקות וש. לאופמן ושות`. כן הם חויבו לכמת אותם בסכומי כסף מדויקים ולשלם אגרה בהתאם. בכך נעתר בית המשפט המחוזי בתל אביב לבקשת גוטוין אחזקות וש. לאופמן.

המבקשות טענו, כי מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין. לדבריהן, כל שיש לבצע על מנת לחשב את האגרה שיש לשלם בגין הדרישה של המשיבים לרכוש את מניותיהם בנ.י.א, הוא להכפיל את מספר המניות שלטענתם נמצאים בבעלותם (261,353) במחיר השוק הניתן על ידם, דהיינו 8.3 שקל למניה. זאת, על אף העובדה שמחיר השוק היום נמוך בעשרות אחוזים. חישוב זה מעלה, כי מדובר בסעד כספי בשווי של 2.2 מיליון שקל.

באופן דומה, כל מה שדרוש כדי לחשב את האגרה בגין דרישת המשיבים להשיב לנ.י.א מניות שהועברו לסילביה לוי, אברהם ארז ואלכסנדר צ`רניאבסקי (468 אלף מניות), הוא להכפיל את שווייה הממוצע של המניה (7 שקל) במספר המניות. דהיינו, שווי סעד זה הוא 3.3 מיליון שקל.

גם חישוב דמי הניהול אותם דורשים המשיבים להשיב הוא קל ומוביל למסקנה כי סכומים אלה מגיעים ל-1.54 מיליון שקל.

המשיבים טענו בתגובה, כי נושא תשלום האגרה ומהות הסעדים האמיתיים המבוקשים בתביעתם להסרת הקיפוח, כבר נדון והוכרע בשלוש ערכאות שונות, לרבות בבית משפט השלום. כן נפסק, כי שולמה מלוא האגרה כדין.

אולם השופט ד"ר עדי אזר קיבל את טענות באי-כוח המבקשות, עוה"ד סיני אליאס ואופיר נאור, וקבע כי המבקשים עותרים לסעדים בעלי שווי כספי, ובהתאם ניתן צו כמבוקש, תוך חיובם בהוצאות הבקשה בסך 10 אלף שקל.

(ת.א. 1728/02)