עזבון בעלי רוגוזין ונושאי משרה: לסלק על הסף את התביעה נגדנו

טוענים, כי אין בידם מסמכים כדי לגבש תגובה * מבקשים להשיב לבקשת המפרק לקבל מסמכים מידי רשות ני"ע

עזבונו של עזרא הראל, לשעבר בעל השליטה בתעשיות רוגוזין, ונושאי המשרה בחברה, אריה מועלם ובועז הראל, מבקשים לסלק על הסף את התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית שהוגשה כנגדם.

התובע יהודה ימין טען בתביעה, שהגיש בדצמבר 2003 לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי יש לפצותו על מלוא סכום רכישת מניות החברה שהושקע על ידו. לדבריו, לו עמדו הנתבעים בחובות הדיווח ומתן המידע המלא, הוא לא היה רוכש את מניות החברה.

בתביעות נאמר, כי מתן טובות הנאה מצד החברה אל בעלי השליטה בה ומקורביהם הוסתר מן הציבור במשך שנים ארוכות.

בבקשה לסילוק על הסף של התביעה טוענים המבקשים, כי התובע רכש את כל המניות בהן הוא מחזיק עוד לפני המועד שבו הוא טוען שהמבקשים הפרו את החובות המוטלות עליהם. ומכאן, שאין כתב התביעה ובקשת האישור מגלים עילה כלשהי של התובע נגד המבקשים.

עוד טוענים המבקשים, כי אין בידיהם להשיב לתביעה, מאחר שכל המסמכים שבאמצעותם הם יכולים לגבש תגובה נמצאים בידי רשות ניירות ערך או בידי מפרקה של החברה, וגורלם תלוי ועומד בפני בית המשפט וטרם הוכרע. אשר על כן, אין באפשרותם בשלב זה להתגונן.

בהליך נפרד פנו המבקשים ונושאי משרה נוספים בחברה לבית המשפט, בבקשה להורות על צירופם כמשיבים לבקשה של מפרק החברה, עו"ד פנחס רובין, להורות לרשות ני"ע להעביר לידיו את חומר החקירה שאספה הרשות בעניינה של תעשיות רוגוזין. כן הם מבקשים לצרף את היועץ המשפטי לממשלה כמשיב.

בבקשה נאמר, כי המפרק מנסה לקבל לרשותו, ללא כל תקדים, מסמכים וחומר חקירה שהוא אינו זכאי לקבלם, במעמד צד אחד בלבד. זאת, מבלי שאותם אנשים ותאגידים שהם בעלי הדבר, ושזכויותיהם יקופחו, יהיו צד לדיון.

לדבריהם, בקשת המסירה היא הליך מרחיק לכת וחסר כל תקדים בדין, ומהווה ניסיון מתוחכם של המפרק לבצע מחטף. חלק מהמסמכים נמסרו לרשות ניירות ערך מתוך ויתור מסויג על זכויות החיסיון, ומתוך סיכום עם הרשות, לפיו אותם מסמכים שלגביהם הסכימו המבקשים להסרת החיסיון ישמשו לצרכיה וענייניה של הרשות בלבד.

המבקשים טוענים, באמצעות עוה"ד מיכאל שפיגלמן ומורן פרייס, כי בקשת המסירה מערבת זכויות קונסטיטוציוניות ואחרות, שיש בהן עניין ציבורי מובהק. לדבריהם, מדובר בבקשה תקדימית ועל כן ראוי ונכון שבית המשפט יידרש לעמדתו של היועץ המשפטי.

(ת.א 2356/03, פש"ר 1630/02)