הנקראות ביותר

חוקרי רשות ההגבלים פשטו על כמה מטחנות הקמח הגדולות בישראל במסגרת חקירת חשד לקרטל

מנכ"ל הטחנות הגדולות, יוסי ישראלי ומראשי איגוד טחנות הקמח בישראל: "אין להם שום קייס, כי לא עשינו תיאום מחירים"

חוקרי רשות ההגבלים העסקיים פשטו אתמול (ד') על כמה מטחנות הקמח הגדולות בישראל במסגרת חקירת חשד לקרטל תיאום מחירי הקמח למאפיות וחלוקת שוק בינהן.

מנכ"ל הטחנות הגדולות, יוסי ישראלי ומראשי איגוד טחנות הקמח בישראל, אמר לגלובס: "אין להם שום קייס, כי לא עשינו תיאום מחירים".

לדברי ישראלי, "התזמון בו נעשתה הפשיטה אתמול הוא מוזר, אבל הוזהרנו שלא לדבר על החקירה, או כל פרט ממנה".

פשיטת חוקרי רשות ההגבלים נעשתה ביום בו חתמו שרי האוצר והתמ"ת, בנימין נתניהו ואהוד אולמרט על הוצאתם של מחירי הקמח מפיקוח מחירים לניסוי של שלושה חודשים.

התמ"ת הודיע כי אם במהלך תקופת הניסוי יהיו העלאות מחירים חריגות, יוחזר הפיקוח על המחירים. לדברי ישראלי, הוזהרנו שבנושא של חקירות וכו' אסור לנו לדבר.

לנושא התחרות בענף או תיאום מחירים, חלקו, לכאורה, נעשה בתיאום שיעור ההתייקרות שהטחנות דרשו מהמאפיות. לשאלה כיצד נקבע המחיר בענף, אמר ישראלי, "כל זמן שיש פיקוח על מחירים, ממילא נקבע מחיר מירבי ומותר לכל טחנה לגבות כל מחיר עד מחיר הגג שהממשלה קובעת. במציאות, לא לקחנו את המחיר המקסימלי, אלא שכל טחנה נתנה הנחות למאפיות, לפי הסכמים נפרדים, כל אחד עם הלקוחות שלו".

בניגוד לחשד רשות ההגבלים לקיומו של קרטל בענף, טוענים ראשי טחנות הקמח מזה זמן רב, כי "קיימת תחרות קשה בין הטחנות בארץ בגלל עודף כושר ייצור של למעלה מ-60%". אגב, גם נתוני התמ"ת מעידים על עודף כושר ייצור, והם עמדו בבסיס המלצת המפקחת על המחירים, צביה דורי, להסרת הפיקוח על מחירי הקמח.

תחרות בענף, לדברי ישראלי, "נובעת בחלקה הגדול ממדיניות ממשלתית בעבר, של עידוד עודף כושר ייצור בענף, בגלל שהממשלה רוצה ליצור מלאי קמח לשעת חירום, מסיבות ביטחוניות של מדינת ישראל".

סיבה נוספת לתחרות החריפה, לדברי ישראלי, היא התייעלות יצרנית, שכן "משך השנים טחנות הקמח משתכללות, ועל אותו שטח ניתן לייצר יותר. טחנת קמח דורשת השקעות גדולות מאוד ביחס למספר העובדים. הקמת טחנה דורשת עלות של עשרות מיליוני דולרים, לכן מנצלים את ההשקעה ככל האפשר".

הוכחה לתחרות הקשה בענף, לדברי ישראלי, היא "העובדה שבמהלך 3 השנים האחרונות נסגרו 3 טחנות שלא יכלו לעמוד בעומס הכלכלי - טחנת קצורין בת"א, טחנה בכפר סבא וטחנת עפולה".

התוצאה, לדבריו, היא ש"היום פועלות בישראל 18 טחנות פעילות שמספקות את הצריכה בארץ, וחלקן נאבקות על קיומן".

פשיטת חוקרי רשות ההגבלים העסקיים כללה חקירת המנהלים תחת אזהרה ותפיסת מסמכים. היא נעשתה על כמה מטחנות הקמח הגדולות בישראל, כאמור הטחנות הגדולות שבבעלות משפחת ישראלי, טחנת שטיבל שבבעלות משפחת תורג'מן, טחנות ירושלים והטחנות הישראליות, שכל אחת נמצאות בבעלות מספר שותפים, חלקם דור שלישי בענף.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות