הבורסה בלונדון מנסה למשוך ישראלים; "מבחינה בינל' אנחנו עולים על וול-סטריט"

הנציגות הישראלית האחרונה שהגיעה לבריטניה היא ויסוניק, אשר גייסה באפריל האחרון כ-18 מיליון דולר לפי שווי של 65 מיליון דולר (9.6 מיליון פאונד לפי שווי של 35 מיליון פאונד) והייתה הישראלית הראשונה ששברה בצורת של 3.5 שנים בהן לא הונפקה אף חברה ישראלית בלונדון.

בלונדון מעודדים מ"ההתעניינות החזקה" של כמה חברות ישראליות במסחר בבורסה המרכזית בלונדון ומהשיפור במצב הכלכלי ביטחוני. בעקבות זאת ערכה אתמול השגרירות הבריטית, בשיתוף עם הבורסה הלונדונית, כנס משקיעים שמטרתו למשוך חברות ישראליות ללונדון. בכנס השתתפו מספר בתי השקעות מובילים (Durlacher ו-Dawnay Day) והשגריר הבריטי בישראל, סימון מקדונלד.

לדברי גרהם דאלאס, מנהל פיתוח עסקי בכיר של EMEA מטעמה של הבורסה הלונדונית, המשמש כאיש קשר לחברות ישראליות, היתרון שמספקת הבורסה הלונדונית למשקיעים ישראלים נובע בעיקר מהמרכזיות הפיננסית באירופה והחשיפה הגלובלית למשקיעים אשר רגילים להשקיע בחברות בינלאומיות.

"מבחינה בינלאומית אנחנו עולים על וול סטריט בכך שיש אצלנו הרבה יותר חברות בינלאומיות ביחס לחברות הזרות אשר נסחרות בוול סטריט. בלונדון נסחרות 59.5% חברות בריטיות בעוד ש-40.5% מהחברות הן חברות בינלאומיות. זאת ביחס לנתון בארצות הברית, שבה רק 13.5% חברות זרות נסחרות בבורסה, בעוד שהחלק המשמעותי הוא החלק של החברות המקומיות, אשר מהוות 86.5% מהמסחר", אמר דאלאס.

סיבה נוספת שדאלאס מציין כנקודת שתמשוך לדעתו חברות ישראליות להיסחר באנגליה, היא הקרבה למשקיעים מוסדיים: חברות ביטוח רבות, בנקים ומשקיעים אחרים אשר להם השפעה משמעותית על השוק.

מנגד, אחת הבעיות שמאפיינת את המסחר בלונדון היא דרישה לשווי אחזקות ציבור גבוה של 25%, הרבה מעבר לקריטריון הנדרש בבורסה התל אביבית ובוול סטריט. "אני דווקא לא מסתכל הקריטריון הזה בתור בעיה. אני רואה את זה כיתרון וכחלק מיעילות שוק", אומר דאלאס.

האם הקריטריונים הקשים שמציב הסרביינס-אוקסלי על חברות אמריקניות משפיעים עליכם?

"אני לא חושב שנכון לדבר על ארביטראז' רגולטורי בין לונדון לבין ארה"ב. זה נכון שחברות אמריקניות יצטרכו לחיות עם הדרישות שהסרביינס-אוקסלי מציב ועם העלויות הגבוהות שהוא דורש לביטוח דירקטורים, אך גם חברות שנסחרות בלונדון צריכות לעמוד בקריטריונים אלה. יתכן שחברות שירצו להירשם בארצות הברית יקחו בחשבון את ההשלכות של הסרביינס אוקסלי".

האם לדעתך עדיף לחברות שפועלות בשוק מסוים להנפיק בבורסה המקומית, או לפנות דווקא לשווקים גדולים יותר?

"אין חוקים לגבי העניין הזה והוא נתון לשיקול דעתה של החברה. באופן קלאסי, חברות שנסחרות מחוץ לבית הן חברות שיש להן הרבה פעילות מעבר לים. זה אולי משתנה, מכיוון שלפני חודש חברה איטלקית שכל פעילותה באיטליה, ביצעה את ההנפקה בלונדון. לדעתי זה נעשה בגלל השוק המשוכלל והפלטפורמה שהבורסה הלונדונית נותנת, בעיקר ב-AIM".

אחד הנושאים המדוברים בכנס היה המסחר בבורסת ה-AIM (ה- Alternative Investment Market) בה נסחרות כ-840 חברות. AIM משמשת אלטרנטיבה לחברות קטנות שמעוניינות לגייס סכומים קטנים ולעבור הליך מזורז יחסית בעלויות נמוכות. ה-AIM נמצאת תחת הפיקוח של הבורסה הלונדונית והיא המקבילה של חברות טכנולוגיות הנסחרות בסמול קאפ.

ב-AIM נמצאות בעיקר חברות שנסחרות לפי שווי הנמוך מ-10 מיליון לירות שטרלינג, אך טווח השווים מתחיל מ-700 אלף לירות שטרלינג וישנן גם חברות בודדות שנסחרות בבורסה זו עם שווי של מעל למיליארד לירות. לדברי דאלאס, חברות הנסחרות ב-AIM מושכות הרבה תשומת לב ואחרי שהן נסחרות על פלטפורמה זו במשך כשנתיים, המעבר למסחר בבורסה המרכזית הוא הרבה יותר קל ומהיר מאשר בהנפקה ראשונית.