רצוי לקצץ, אבל לא בפינוי-בינוי

מנכ"ל משרד השיכון, אבי מעוז, טען במכתב תשובה נזעם לברגר, שאגף המכרזים הפומביים שיווק ב-2003 כ-7,400 יחידות דיור, כאשר ב-2004 הוא מתכנן לשווק 18 אלף יחידות דיור. אגף זה, באמצעות שש חברות ממשלתיות, אחראי על כ-80 אלף יחידות דיור השיכון הציבורי, ועל 10,500 יחידיות בפרויקטים של דיור מוגן. "הכיצד סבורים אתם, שביטול האגף אכן יקדם את החלטות הממשלה בדבר היקף שיווקי הקרקע במכרזים ציבוריים?", שאל מעוז.

תשובתו של מעוז לברגר אמנם לא כללה התייחסות גם לאגף לתכנון ערים, אך במשרד השיכון אומרים, שאם יש אגף שיש לו איזושהי משמעות בשיממון שאוחז את ענף הנדל"ן - זה דווקא אגף זה, האחראי על 80 תוכניות מאושרות של פינוי-בינוי ועוד 15 תוכניות לעיבוי עירוני. בימי תפארתו היה האגף, בראשות סופיה אלדור, אחראי על תכנון מודיעין, גבעת זאב ושכונות נוספות. כיום הוא מתכנן ישובים חדשים, שאמנם רבים מתנגדים להם, אך למרות זאת יש לו חשיבות, כמי שרואה את התמונה הכללית של הדיור בארץ. לכן, איחוד אגף זה עם אגף תכנון והנדסה, שהוא אגף טכני, הוא מלאכותי ומזווג מין בשאינו מינו.

לדברי ברגר, להבדיל מבשנים עברו, הפעם סבר משרד האוצר, שבמקום להחליט בעצמו לגבי הקיצוצים, הוא יתייעץ עם המקוצצים וילבן אתם את הרעיונות: "במשרדים רבים, וביניהם משרד השיכון ומשרד הקליטה, היקף הפעילות ירד לעומת שנים קודמות. במשרד השיכון בונים כיום פחות שיכונים ומשווקים פחות קרקע, ולכן אפשר להתחיל לחשוב על קיצוצים. לצערי, הם לקחו את זה בצורה מאוד אמוציונלית. בכל מקרה עד כה טרם הוחלט דבר, ואנו פתוחים לרעיונות חדשים".

ניתן ורצוי לקצץ בחלק מהמשרדים על רקע מיעוט העלייה לארץ, מיעוט הבנייה הציבורית וההתנגדות הגורפת מצד גורמים רבים, ביניהם מינהל התכנון והמשרד לאיכות הסביבה, להקמת ישובים חדשים. השאלה היא, האם סתם קיצוץ הוא התשובה, או שיש לחשוב בצורה מעמיקה הרבה יותר על החלופות.

במקום לבטל את אגף נכסים ודיור, האחראי על חברות עמידר ולור"ם, צריך לחשוב קודם ברצינות מה עושים עם החברות האלה (לור"ם כיכבה בדו"ח מבקר המדינה האחרון, בממצאים המאששים את הפרסומים במוסף זה על החברה).

מה עושים עם השיווק? אולי ניתן לאחד אותו עם אגף השיווק של המינהל, או אולי להעביר את אגף השיווק של המינהל למשרד השיכון. שאלות אלה נשאלו כבר עשרות פעמים בעבר אך והוזנחו, כי למשרדי הממשלה לא הייתה אמביציה לטפל בהן. לכן, במקום לנופף שוב בחרב קיצוצים שרירותיים, מוטב לעשות עוד מאמץ מחשבתי ולבטל את מה שצריך באמת לבטל.

והעיקר: לקצץ זה טוב וחשוב, אבל אם יש תחום שבו דווקא לא צריך לקצץ אלא אפילו לחזק, זהו תחום הפינוי-בינוי, שאמור להיות תשובה חלקית לתקיעה בהפשרת קרקע חקלאית ויש בו הגשמת העיקרון של עיבוי המרכזים העירוניים.