ביה"ד ביטל פיטורי עובדת לאחר שקבע כי נעשו בשל חברותה בוועד העובדים

בית הדין האזורי ביטל פיטוריה של עובדת בקרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים, זאת לאחר שקבע כי פיטוריה נעשו בשל חברותה של העובדת בוועד העובדים.

השופטת יהלום הדס קובעת, כי מחומר הראיות עולה כי פיטוריה של העובדת נורית ניסן נעשו מחמת היותה חברת ועד עובדים. ולכן יש לבטל את הודעת הפיטורין ולהורות על החזרתה לעבודה באופן מיידי.

הדס קובעת, כי ישנו חשד יותר מסביר שקרן הפנסיה בחרה לפטר דווקא את ניסן לא מחמת צמצומים או מסיבה של התייתרות משרתה אלא מסיבה של חברותה בוועד העובדים, בבחינת למען יראו ויראו.

החלטה זו ניתנה בבקשה שהגישה נורית ניסן, באמצעות עורכי הדין נעמי לנדאו ומרדכי לוין, לבטל את מכתב הפיטורין שניתן לה בסוף חודש מאי ולהורות לקרן הביטוח להימנע מפיטוריה.

ניסן עובדת בקרן הפנסיה 34 שנים כמנהלת מחלקת זכויות חברים ותשלומי פיצויים. החל מחודש אפריל 2003 שבה לכהן כחברת ועד וניהלה את המשא ומתן להסכם קיבוצי חדש מול המנהל המיוחד שמונה לקרן משה שגיא. בשל חילוקי דעות לא נחתם הסכם קיבוצי חדש. מספר ימים לאחר ביטול ההסכם הקיבוצי נקראה ניסן לשגיא וזה הודיע לה על כוונה לפטרה עקב צימצומים ושינויים מבניים.

לטענת העובדת, נאמר לה ע"י שגיא כי ניתן לשנות החלטה זו, לו תחזור עם הסכם קיבוצי חתום. העובדת טוענת, כי פוטרה עקב היותה חברה בוועד העובדים וזאת על מנת להפעיל לחץ על חברי הוועד במקשה אחת במטרה שיחתמו על הסכם קיבוצי חדש. הקרן טענה, כי פיטוריה נעשו משיקולים של צמצומים בכוח אדם, שינויים מבניים, התייתרות משרתה ושכרה הגבוה של העובדת.

בית הדין קובע כי הסיבה האמיתית לפיטוריה לא היתה התייתרות משרתה וגם לא שכרה שעמד על כ-22 אלף שקל וכן לא שינויים מבניים כיוון שמדובר בפיטורי עובדת אחת. לדברי הדס הליך הפיטורים היה מהיר, מפתיע, ובלתי צפוי. הפיטורין היו לאלתר. לא ניתנה לעובדת האפשרות לעבוד בתקופת

ההודעה המוקדמת. אף עובדה זו מצביעה על החיפזון שבתהליך. הקרן לא הראתה כי ישקלו פיטוריהם של עובדים אחרים וכי נשקלה אפשרות להפחתת שכר של התובעת או של עובדים אחרים על מנת למנוע את הפיטורין. כל הנסיבות מעוררות חשד יותר מסביר שהעובדת פוטרה על רקע חברותה בוועד.

בית הדין כאמור ביטל את מכתב הפיטורין, קיבל את בקשת העובדת והסתדרותה מעו"ף והורה על השבתה המיידית לעבודה. הקרן חוייבה בצעד חריג בהליך קיבוצי בהוצאות משפט בסך 4,000 שקל (ס.ק. 92/04).