נדחתה תביעתו של עו"ד אלי דיין, לשעבר ראש עיריית אשקלון, לתשלום שכ"ט שהגיש נגד לקוחה

השופט מור: "דיין לא נבחר ע"י החברה בגין כישוריו המשפטיים, אלא, והוא לא יכול היה שלא להבין זאת, בגין קשריו והיכרותו עם בעלי התפקידים הציבוריים"

שופט בית משפט השלום בתל-אביב, דן מור, דחה את תביעתו של יו"ר האופוזיציה לשעבר (מטעם העבודה), עו"ד אלי דיין, לשעבר ראש עיריית אשקלון, לתשלום שכר טירחה שהגיש נגד לקוחה, בקובעו כי הסכם שכר הטירחה בטל, בהיותו נוגד את תקנת הציבור.
דיין כרת הסכם עם מ.ד חיימוביץ, העוסקת בהבאת עובדים זרים, לתשלום בגין השגת היתרים לעובדים זרים. על פי ההסכם, דיין היה אמור לקבל על כך 36 אלף דולר.

החברה טענה, בין היתר, כי דיין הציג מצג שווא לפיו לאור תפקידיו הציבוריים בעבר, יוכל לקבל עבור הקבלנים מלוא ההקצאה המבוקשת לעובדים זרים, תוך קיצור זמן ההמתנה. לטענתה, הוא לא עשה דבר בעקבות כריתת החוזה ולא סיפק מלוא השירותים להם התחייב, כך שאינו זכאי לשכר. כן טענה, כי מאחר שההסכם הוא הסכם תיווך, ודיין מנוע מלעסקו בכך, בהיותו עורך דין, ההסכם בטל. עדו נטען, כי ההסכם בטל בהיותו נוגד את תקנת הציבור.

השופט מור קבע, כי דיין לא נבחר על ידי החברה בגין כישוריו המשפטיים, אלא, והוא לא יכול היה שלא להבין זאת, בגין קשריו והיכרותו עם בעלי התפקידים הציבוריים העוסקים במתן ההיתרים, או דווקא עם נבחרי הציבור הממונים על פקידים אלו.

עורך דין מן השורה, לדברי מור, לא יכול היה להיפגש תוך זמן קצר ביותר, עם העומד בראש שירות התעסוקה. השר הממונה עליו הוא בניזרי, אותו מכיר דיין אישית משירותם יחדיו כחברי כנסת או בממשלה.

לדברי מור, אלה היו הנסיבות שבגינן פנתה החברה דווקא לדיין. תפקידו היה לנצל את המוניטין שהושג בתפקידו כחבר ציבור לשם זירוז הטיפול בבקשות הקבלנים להיתרים, על פני הטיפול השוטף בבקשות האחרות ובשאר ענייני שירות התעסוקה המונחים על שולחנם של אותם פקידים. לדבריו, זהו מצב דברים בו מתבקשים עובדי ציבור לתת עדיפות ללקוחו של השתדלן, בגין יחסיו וקשריו עם השר הממונה עליהם או עם הפוליטיקאים הקשורים אליו.
מור קובע, כי חוזה שנועד לקדם את מטרותיו האישיות המסחריות של השולח, תוך נסיון להשפיע על תיפקודם של עובדי ציבור, האמורים להפעיל את שיקול דעתם בהתאם לסמכותם על פי חוק וזאת בניצול קשרים אישיים והיכרויות שמקורם בתקופת היות השלוח נבחר ציבור, הינו חוזה הנוגד את תקנת הציבור, על פי אמות המידה הראויות של חברה דמוקרטית, חברה הפועלת תחת עקרונות שלטון החוק. על התובע היה שלא לתת ידו לחוזה שכזה.

עוד אמר, כי במדינה מתוקנת, מדינת חוק, הציבור מצפה כי ממלאי תפקידים על פי חוק לא ייטו חסד למקורביהם ומכריהם, ובמיוחד בגין עברם כנבחרי ציבור, ובכלל זה שאותם פקידים וממלאי תפקיד יימנעו מלהעדיף את אותם נבחרי ציבור לשעבר או מקורביהם, בקביעת פגישות עימם, בזירוז עניינם או במתן עדיפות כזו או אחרת ללקוחותיהם.

מור ציין, כי שכירת שירותי עורך דין לצורך שתדלנות, כדי לעזור לחברה מסחרית להעצים את הכנסותיה, הינה הן עיסוק במסחר (האסור על עורכי דין) והן עיסוק שיש בו כדי לפגוע בכבוד המקצוע.

מור הציע כי הלשכה תעיין דברים ותתקין כללים מתאימים בנושא.

(ת.א 163336/02)