עתירה לבג"ץ: לאפשר לעורכי דין להיפגש עם עובדים מגורשים בשדה התעופה

בעתירה טוענים מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח, כי מדי יום מובלים לטרמינל 3 (הטרמינל שבנייתו הסתיימה זה עתה) עשרות מהגרי עבודה, העומדים בפני גירוש. בעת שהותם שם בהמתנה, לעיתים עד 24 שעות, נמנעת מהם כל אפשרות להיפגש עם עורך דין.

לטענת הארגונים, נוהל זה נכנס לתוקף בדצמבר אשתקד, ומאז שלל מיותר מ-10,000 מגורשים את זכות היסוד לפגוש עורך דין.

לטענת העותרים, מינהלת ההגירה פועלת לפי נוהל בלתי חוקי זה, ועשרות אנשים מגורשים מדי יום מן הארץ, תוך שזכותם לפגוש עורך דין נפגעת ללא תקנה.

העותרים מבקשים מבג"ץ להוציא צו ביניים, האוסר על קיום הנוהל האמור.

לדברי העותרים, עד לדצמבר אשתקד היה נהוג להעלות את המיועדים לגירוש דרך טרמינל הנוסעים הרגיל בנתב"ג. המעבר לטרמינל 3 לא נבע מסיבה ביטחונית או בשל יעילות מערכתית, אלא כתוצאה מהתבטאויות שונות בתקשורת ומהתגובות הקשות של הנוסעים האחרים, למראה קבוצות גדולות של עובדים זרים מגורשים המובאים כשהם מלווים בשוטרים כשאזיקים לרגליהם.

לדברי העותרים, בסיור שהתקיים ב-11 במאי 2004 התבטאו גורמים במינהלת ההגירה כדלקמן: "אנשים שטסים לחו"ל ומחכים בדיוטי פרי רוצים שיהיה להם כיף. לא רוצים לראות בעיניים את כל הדברים האלה רגע לפני הטיסה".

עם המעבר לטרמינל 3 הוציא קצין המבצעים במינהלת ההגירה נוהל, לפיו "כאשר מגיע עורך דין לטרמינל ומבקש לפגוש מוחזק-מורחק, יש להודיע כי בטרמינל אין מקום למפגש כזה, בשל העובדה שהטרמינל אינו בנוי ואינו ערוך למפגשים מסוג זה, וזאת בשל רגישות המקום, ויש לסרב לכניסתו בנימוס".

הגופים העותרים טוענים, כי באיזור בו ממתינים המגורשים בטרמינל 3, מאפשרת משטרת ההגירה למיועדים לגירוש לפגוש מבקרים ואף להעביר אליהם חפצים. עם זאת, נמנע מעורכי דין להיפגש עם המגורשים, שכן זוהי "פגישת עבודה ולא פגישה הומניטרית".

(בג"ץ 6431/04)