השאלטר והח"כ

התנהגותו השערורייתית והגובלת בפלילים של יוסי פריצקי כלפי אברהם פורז היא שתופסת את מירב תשומת הלב מאז חשיפת הקלטת אמש (ד`) בידי איילה חסון בערוץ הראשון. במהומה הפוליטית שנוצרה, נשכחה כמעט העובדה, שמי ששכר את החוקר הפרטי אותו ניסה להפעיל פריצקי נגד פורז, היה ככל הידוע עובדים בחברת החשמל (גירסה א`) או ועד עובדי חברת החשמל (גירסה ב`), על רקע כוונתו של פורז לקצץ את הטבת חשמל החינם לעובדים.

במבט ארוך טווח, זוהי הנקודה הבאמת משמעותית בפרשה הזו. פריצקי עשה מעשה שלא ייעשה והוא משלם את מלוא המחיר. אבל פריצקי לא יהיה פה מחר, וסביר להניח שהוא יישכח מחרתיים; עובדי חברת החשמל, כך נדמה, היו ויהיו פה לעולם ועד.

אין זו הפעם הראשונה בה נחשפת התנהגות כוחנית של עובדי המונופול החזק ביותר בישראל. בעבר הם כבר הורידו את השאלטר (סליחה, לא תיקנו תקלות) כאשר מישהו רק ניסה להתחיל לדבר על פגיעה כלשהי בתנאי העבודה המנופחים שלהם. כיום, די באיום הזה על מנת לשתק כל תוכנית שהיא לתחרות אמיתית בענף. לכל היותר, יצרנים פרטיים ייצרו כמה אחוזים מן הצריכה וימכרו כמעט הכל לחברת החשמל עצמה. ואם מישהו באמת חושב על הפרטה באה חברת החשמל (החברה, כן, לא העובדים) ומכספי הציבור מממנת קמפיין הפחדה של "שקע ותקע" המנסים לרכוש אותה בדמות מאפיונרים נושאי מזוודה עמוסת דולרים.

אבל אולי שערוריית החוקר היא ההזדמנות האמיתית הראשונה לשבור את כוחו של הוועד הזה. חשוב מאוד שהמשטרה תיכנס מיד לעובי הקורה ותגלה מי בדיוק שכר את החוקר הזה, לאיזו מטרה ומהיכן בא המימון. אם אכן גורמים בוועד או הוועד עצמו עמדו מאחורי הקנוניה הזו, יש להעמידם לדין מהר ככל האפשר. הגיע הזמן להוכיח להם, שאפילו הם אינם עומדים מעל החוק.

פרקליטות כושלת

בצירוף מקרים, "הצליחה" אתמול (ד`) הפרקליטות לחשוף פעמיים את קלונה ואוזלת ידה במלחמה בפשע המאורגן, או לפחות באלו החשודים כעומדים בראשו. בבוקר התפרסם, שמכל החקירות נגד זאב רוזנשטיין נולד כתב אישום מגוחך על החזקת סכין. לאחר כמה שעות התייצבה נציגת המדינה בבית המשפט, וביקשה למחוק את כתב האישום נגד מיכאל צ`רנוי באשמת מתן שוחד לחבר מועצת עיריית אילת.

דומה שגופי אכיפת החוק טרם הפנימו את העובדה, שהאיום האמיתי והחמור ביותר על החברה בישראל הוא העובדה שנעשינו מדינה פורעת חוק. מדינה בה שמירת החוק היא היוצא מן הכלל ולא הכלל. מדינה בה אי אפשר ללכת על המדרכה, כי מכוניות וצואת כלבים חוסמות אותה. מדינה בה רק שכירים או פראיירים משלמים את מלוא המיסים. מדינה בה הדרך היחידה להסדיר משהו במהירות היא דרך מאכערים.

איך זה קשור לארגוני הפשע? קשור ועוד איך. כאשר האווירה הכללית היא של זלזול מוחלט בחוק, הזלזול הזה מתחיל בחיי היום-יום ומתפתח במהירות להשלמה עם פשיעה חמורה. נו, טוב, אז העבריינים מחסלים זה את זה; אם במקרה נפגע עובר אורח, כולם מזדעזעים ליומיים וחוזרים לשגרה. נו, טוב, אז אפשר לקנות השפעה בשוחד; אם במקרה זה מגיע עד לצמרת, יש רעש לשבוע-שבועיים עד השערוריה הבאה.

זהו מתכון בטוח לקריסה חברתית, קריסה שתבוא מבפנים והיא הרבה יותר מאיימת מאשר סכנות חיצוניות. אבל, בפרקליטות ממשיכים כאילו כלום לא קרה, עם אותה הדומייה וגם אותה התפאורה, כדברי השיר. זו המשימה מספר אחת של פרקליט המדינה הבא: לשנות את התפיסה הזו מהיסוד, להביא לכך שהמשטרה והפרקליטות יחזרו למלא את תפקידם הגנה על האזרחים שומרי החוק והפיכת העבריינים למוקצים מחמת מיאוס.

חשוב מאוד שהמשטרה תיכנס מיד לעובי הקורה ותגלה מי בדיוק שכר את החוקר הזה ולאיזו מטרה. אם אכן גורמים בוועד עובדי חברת החשמל או הוועד עצמו עמדו מאחורי הקנונייה הזו, יש להעמידם לדין מהר ככל האפשר.