לאחר שב-5 החודשים הראשונים של השנה נרשמה במשק אינפלציה של 1.4%, נראה כי לפחות ב-3 החודשים הקרובים צפויה ירידה במגמה. על פי הכלכלנים במשק, בחודשים יוני, יולי ואוגוסט צפויים להירשם במשק מדדים שליליים, או אפסיים, לכל היותר.
על פי סקר הכלכלנים החודשי של "גלובס", צפוי מדד יוני, שיפורסם מחרתיים (ה') להישאר בלא שינוי (טווח התחזיות: בין עלייה של 0.1% לירידה של 0.3%), ואילו מדד יולי כבר צפוי לרשום ירידה של 0.2% (טווח התחזיות: מדד של 0% עד ירידה של 0.3%).
התחזיות העדכניות למדד יוני נמוכות במעט מהתחזיות הקודמות, שעלו בסקר שערכנו במצע יוני. אז צפו הכלכלנים עלייה של 0.2% במדד (לעומת צפי למדד אפסי כיום). העדכון כלפי מטה קיבל ביטוי גם בתחזיות ל-2004 כולה - כעת עומדות התחזיות על אינפלציה של 2% בממוצע, לעומת צפי של 2.3% בחודש שעבר.
יונתן כץ, אסטרטג המאקרו של לידר ושות', מעריך שהגורמים שישפיעו לחיוב על המדד הקרוב הם מחירי הדלקים, שעלו בכ-3.5% ביוני, סעיף הדיור, שצפוי לעלות ב-0.8%-0.9%, בשל פיחות השקל בתקופת המדידה (אמצע מאי עד אמצע יוני) ועלייה אפשרית במחירי ההלבשה, אם כי כאן ישנו סימן שאלה, בשל ההכרזה המוקדמת מהרגיל על מחירי סוף עונה על ידי חלק מהרשתות. עם זאת, סעיף ההלבשה באופן מסורתי רושם עלייה עונתית ביוני, בהמשך לעלייה עונתית בחודש מאי.
אינפלציית עלויות
מנגד, אומר כץ שהסעיפים שישפיעו לשלילה על המדד הם מחירי התקשורת, בשל ירידה בתעריפי בזק, שתביא לירידה של 3%-4% בסעיף זה. סעיף נוסף שישפיע לשלילה הוא סעיף מחירי הפירות והירקות, בשל הסגר על עזה, שממשיך להביא לירידת מחירים. אגב, בסקירה הכלכלית של בנק הפועלים נאמר, כי על מחירי הפירות והירקות ישפיע גם ביטול הסכם השמדת העודפים, שצפוי להגדיל את ההיצע ולהשפיע לשלילה על המחירים.
מה הצפי לחודשים הקרובים?
"גם בחודשיים הקרובים נראה מדדים נמוכים ואפילו שליליים. באופן מסורתי מדובר במדדים נמוכים מאוד, ובעיקר מדד יולי, שבולט בירידה במחירי ההלבשה וההנעלה בשל מבצעי סוף העונה, שמביאים לירידה של 4%-5% בסעיף זה. השנה נרשמה גם ירידה במחירי הדלקים בתחילת יולי בכ-3.5%, שתשפיע לשלילה על מדד יולי. בנוסף יש את הייסוף של יוני-יולי, שיפיע לשלילה על מחירי הדיור".
מדד יוני יסכם אינפלציה של 1.4% במחצית הראשונה של השנה אחרי הדפלציה של השנה שעברה (בה ירד המדד ב-1.9%). מה ניתן להסיק מכך לגבי מצב המשק?
"מתחילת השנה ראינו בהחלט עלייה באינפלציה הבסיסית (בניכוי רעשים שנבעו ממחירי הפירות והירקות ועוד), כתוצאה מפיחות מתון בשקל ועלייה במחירי הסחורות בעולם, בעיקר מחירי הנפט אך גם המתכות ועוד".
גידול בביקושים
אתה מתאר מצב של אינפלציית עלויות. אפשר כבר לדבר גם על אינפלציה של ביקושים?
"עדיין לא. המשק נמצא בתהליך של התאוששות, אבל אי אפשר לדבר על משק מחומם - האבטלה עדיין גבוהה והביקושים עדיין לא פורצים למעלה. אני כן חושב שבהסתכלות של 9 חודשים קדימה כן נתחיל להרגיש יותר לחץ של עליית ביקושים, שיביאו לעליית מחירים, אבל עדיין לא הגענו לשם".
ומה יביא אותנו לשם?
"אנחנו במשק שמתאושש בקצב נאה של 4% לערך. השכר מתחיל להראות סימנים של עלייה - אומנם לא באגרסיביות, אבל המגמה חיובית. האווירה הכללית חיובית הרבה יותר - כל זה תורם לגידול בביקושים. אנחנו רחוקים מאוד ממצב של משק מחומם ואינפלציה דוהרת, אבל זה גם ודאי לא המצב של מיתון ביקושים עמוק כפי שראינו לפני יותר משנה.
"אני לא חושב שנראה חריגה מטווח האינפלציה שהגדירה הממשלה, קרי 3%, אבל ודאי שנראה אינפלציה גבוהה יותר מהשיעור שמגולם בשוק ההון, כשהשוק הסולידי מגלם צפי של 1%. אינפלציה של 2% נראית הרבה יותר סבירה".
הדולר נחלש מול השקל בתקופה האחרונה, כשאפילו עליית הריבית בארה"ב לא עצרה את תהליך הייסוף בשקל. לאן פני הדברים בהמשך?
"אני חושב, שנראה יציבות יחסית בשערי החליפין בחודשים הקרובים, כשלקראת הרבעון הרביעי נתחיל לראות פיחות מתון, שימשך לתוך השנה הבאה. לא מדובר בפיחות משברי כמו ב-2002, אלא פיחות מתון שנובע בעיקר מצמצום פערי הריביות מול ארה"ב".
עד לאן תועלה הריבית האמריקנית?
"כיום הצפי הוא שהריבית בארה"ב תעלה לכיוון הרמות של ישראל - משהו סביב 3.5%-4% תוך שנה וחצי. צריך לזכור, שזו ריבית סבירה ואפילו נמוכה במונחים אמריקנים, שכן היא מגלמת ריבית ריאלית של 1.5% - ריבית שעדיין נחשבת לנמוכה במונחים האמריקנים. רק לפני 3-4 שנים הריבית שם הייתה 6%. אז המשק הזה רתח. במצב שבו המשק צומח, אבל לא רותח ריבית ריאלית של 1.5% שם היא ריבית סבירה, ואם האינפלציה שם היא 2.5%, ריבית של 4% נראית סבירה מאוד".
הריבית לא תועלה
ריבית כזו תחייב עלייה חדה בריבית גם כאן, בישראל.
"אני לא חושב. פער של 1.5%-2% בתנאים הנוכחיים נראה סביר מאוד. אני מניח, שעד סוף השנה לא נראה עלייה בריבית, אבל בשנה הבאה נראה העלאת ריבית, כשהכיוון יהיה ל-5.5%. מאוד לא טריוויאלי להתחיל להעלות ריבית בישראל כשהאינפלציה נמוכה יחסית, הציפיות האינפלציוניות נמוכות ושער החליפין רגוע, וגם האבטלה עדיין ברמה גבוהה של 11%.
"ישנה גם אי ודאות בנוגע לשאלה מי יחליף את קליין. יכול להיות שהנגיד הבא יהיה פחות להוט לשמירה על יציבות והעלאת ריבית מהירה, ויעדיף לתת לאינפלציה ולשערי החליפין לרוץ קצת קדימה, כדי לעודד את הצמיחה - בעיקר אם הוא יהיה ויקטור מדינה. אני לא חושב שהנגיד הבא יהיה מוניטריסט כמו קליין, אבל בתחום הזה, עם כל הלחצים הפוליטיים, לך תדע מי באמת יהיה הנגיד הבא".
ההערכות שהריבית במשק לא תועלה בטווח הקרוב, מגולמות גם בשוק ההון. המסחר במק"מ מגלם תשואות של עד 4.25% באיגרות לטווח של עד חצי שנה, כלומר 0.15% בלבד מעל לריבית בנק ישראל. עם זאת, באיגרות בטווח של 10-12 חודשים כבר מגלמות תשואה של 4.7%-4.8%, כלומר צפי לעליה של 0.6% בריבית בנק ישראל, החל מתחילת 2005.
כמה מילים על נתניהו ועל נושא המיסים.
"באוצר כבר קבעו תוואי של הורדת המיסים לפי ועדת רבינוביץ', כשבינואר 5200 צפויה ירידת מדרגה נוספת על זו שראינו בתחילת השנה. גם מס החברות אמור לרדת באחוז נוסף ל-34%, בהתאם לתוכנית של נתניהו מפברואר האחרון.
"למרות כל מני ציטוטים של ביבי, אני לא רואה השנה עוד הפחתה של מיסים או מע"מ. נהפוך הוא, באוצר ירצו ליצור אווירה של הידוק החגורה כדי לקדם קיצוצים בתקציב 2005. אם האוצר ישדר מסר של הורדה נוספת במיסים, הוא פותח דלת ללחצים להחזרת הקצבאות ולביטול הקיצוצים - זה לא האינטרס של האוצר כרגע".
באוצר ירצו לשדר אווירה פחות אופטימית, כדי להעביר את תקציב 2005 במינימום סחטנות.
"בהחלט. באוצר ישדרו זהירות ואי ודאות להמשך. אחרי הצמיחה הגבוהה של הרבעון הראשון, ידגישו עכשיו את הנתונים הפחות חיוביים, כמו הירידה בגביית המס ביוני - זה חלק מהריטואל הקבוע של עונת התקציב בכל שנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
