הצרות של יוקוס עלולות לכרסם בקפיטליזם הרוסי

פשיטת הרגל הפוטנציאלית של ענקית הנפט הרוסית יוקוס היא סיפור שמצויר על דף גדול בהרבה. במשך יותר משנה, נאבקת החברה עם ממשלתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על חיובי מס וקנסות בהיקף של 3.4 מיליארד דולר. בעל המניות הגדול ביותר ביוקוס, מיכאיל חודורקובסקי, עומד בפני משפט בהאשמות של השתמטות ממס והונאה.

רק מעטים מאמינים שיוקוס תוכל להמשיך ולשרוד עוד זמן ממושך. "התמוטטות יוקוס יוצאת כנראה מכלל שליטה, והיא נעה לקראת תוצאות קטסטרופליות מהסוג שלא האמנו שהן בכלל אפשריות", אומר אריק קראוס, האסטרטג הראשי של סובלינק סקיוריטיז ממוסקבה, בתגובת אי מייל לשאלות בלומברג. "למרות שקיימת עדיין אפשרות של הסדר של הרגע האחרון, התקווה מתפוגגת במהירות".

בשבוע שעבר, נוצר הרושם כי הממשלה דורשת מהחברה להפסיק ולשאוב נפט, אירוע ששלח את מחירי הנפט העולמיים לשיא של שני עשורים. ולמרות שהדברים הובהרו בשלב מאוחר יותר, רמזה התקרית כי לממשלת רוסיה אין ככל הנראה קווים אדומים רבים מדי במאבקה עם החברה. זה הרבה יותר מסתם סיפור תאגידי. ללא יוקוס, כלכלת רוסיה, וגם כלכלת אירופה, תהיה רזה יותר באופן משמעותי.

מדוע? מפני שיוקוס הייתה כוח שהניע למודרניזציה של הכלכלה הרוסית. אם החברה תעלם מהנוף, ידרשו המשקיעים להפסיק לספר לעצמם סיפורים כי רוסיה מוכנה להפוך למדינה מפותחת ולכלכלה קפיטליסטית בסגנון המערבי.

צורך בשליטה מוגברת

"הממשלה מתייחסת אל תעשיות הנפט והגז כאבן היסוד בפיתוח הכלכלי העתידי של רוסיה, והיא חשה שיש לה צורך בשליטה מוגברת על התעשייה כדי להמשיך עם אג'נדת הרפורמות שהיא מתכננת", כתב סם ברדן, דירקטור בטראסט אינבסטמנט בנק במוסקבה, בנייר מחקר שהפיץ למשקיעים בשבוע שעבר.

היקף הנזק שנגרם לשוק המניות הרוסי כבר מורגש מאוד. מחיר מניית יוקוס התרסק ל-3.65 דולר מכמעט 16 דולר באוקטובר, בצעד ששלח גלי הלם לשוק כולו. מדד ה-RTS, שהיה עד לא מכבר אחד משוקי השורים היחידים בעולם כולו בעשור הנוכחי, נפל ל-540 משיא של 781 באפריל. בחלקה, נגרמה הנפילה משום שמניית יוקוס היא המניה השישית בגודלה במדד, והמשקיעים נבהלו ולקחו צעד אחורה אחרי שראו מה קרה לחברה.

יוקוס מוערכת עכשיו ב-10 מיליארד דולר. וזה שוויה של חברה שמפיקה 1.6 מיליארד חביות נפט ביום, יותר מכל תפוקת הנפט של לוב, החברה באופ"ק. מה שאומר שזוהי מציאת המאה ועל כולנו לרכוש את המניה. מצד שני, וסביר קצת יותר, יכול להיות שמה שמחיר המניה מרמז לנו הוא שלמעשה, החברה נטולת כל שווי, משום שהממשלה לא תרפה עד אשר תשלוט ביוקוס לגמרי.

במבט של כמה שנים אחורה, הכול נראה שונה בתכלית. חודורקובסקי בדיוק הגיח משלב 'הברונים השודדים' של הקפיטליזם הרוסי, אבל יותר מכל שאר טייקוני העסקים הרוסים, נראה היה כי דווקא הוא מגלה עניין רב יותר בבניית חברת ענק בסגנון מערבי. הוא אימץ את עקרונות התקינה החשבונאית האמריקנית, בכוונה לצאת בהנפקה גלובלית, ושילם דיבידנדים. מכל החברות הרוסיות, היה ליוקוס הפוטנציאל להפוך למעין BP או רויאל דאץ' של גרופ: תאגידי רב לאומי מודרני, מחובר לכלכלה הגלובלית, שמכשיר דור של מנהלים רוסים צעירים בנבכי הקפיטליזם הליברלי.

קפיטליזם מסוג אחר

אז מה אמורים המשקיעים להבין מסיפור ההשקעות הרוסי? ראשית, הם צריכים להפסיק ולהאמין לנשיא פוטין. "הרשויות הרוסיות, הממשלה ובכירי הכלכלה במדינה אינם מעוניינים להביא את יוקוס לפשיטת רגל", אמר פוטין לכתבים בכינוס פיסגה מקומי בטשקנט, אוזבקיסטאן, כך על פי דיווח של אג'נס פראנס מה-17 ביוני.

בשלב הבא, הם חייבים להבין שרוסיה לא צפויה להפוך בקרוב לארה"ב או בריטניה, כלומר, לכלכלת שוק חופשי, שבה היזמים נותרים לבדם לבנות את עתידם.

ואכן, הרושם הוא שרוסיה בונה גרסה שהיא יותר ויותר, איך נגיד את זה, רוסית. (אם צוות ספינת החלל אנטרפרייז היה נוחת ברוסיה, הם בוודאי היו אומרים: "זהו קפיטליזם, ג'ים, אבל לא כפי שאנחנו מכירים אותו").

ההסתערות על יוקוס עשויה להיות מוגבלת לחברה, אבל היא עלולה גם להתפשט לכל שאר האוליגרכים ולכל תעשיית הנפט.

עם זאת, שתי נקודות הן מעבר לכל דיון. ראשית, לממשלת רוסיה אין עניין בהרגעת שווקי ההון הגלובליים. היא אינה מאמינה שהיא צריכה לחזר אחר משקיעים בינלאומיים. היא שמה את האינטרסים שלה במקום הראשון, ואם זה אומר שהיא תראה פחות השקעות זרות, אז בסדר, היא תחיה עם זה. שנית, אין לה שום כוונות להותיר את השוק לבד.

מזכירה את ארגנטינה

את התקוות שרוסיה תהפוך לשוק חופשי אפשר להניח בצד בינתיים. מרבית מדינות הגוש הסובייטי לשעבר הגיבו לשנים של קומוניזם עם מדיניות שהייתה גורמת למילטון פרידמן לתהות האם הן לא סוטות במקרה יותר מדי ימינה. יש להן דרגולציה וחופש השקעה. לא ברוסיה. הרושם הוא שכל תכליתה הוא לשמור על שליטה הדוקה על הנפט, התעשייה החשובה ביותר שלה.

המקסימום שאפשר לשאוף אליו הוא שרוסיה תהפוך למשהו כמו צרפת בתקופה שלאחר מלחמת העולם: מדינה קפיטליסטית, אבל עם רמה גבוהה מאוד של תכנון מרכזי ושליטה ממשלתית. הגרוע מכל? ובכן, היא מתחילה להיראות יותר ויותר כמו ארגנטינה, מדינה נוספת עשירה במשאבים טבעיים שמתנדנדת בין משבר למשנהו.