ביהמ"ש המחוזי בת"א נעתר לבקשתו של איש העסקים, דוד דודאי, והורה לביטול פסק הדין המחייב אותו לשלם למהנדס העיר ת"א שלעבר, האדריכל ישראל גודוביץ, שכר טרחה של 75 אלף דולר בגין ייעוץ ראשוני, ופיצוי מוסכם של 1.2 מיליון דולר.
גודוביץ טען, כי דודאי לא עמד בהתחייבותו לשלם לו שכר טירחה עבור הייעוץ הראשוני לתכנון חניונים בבלגרד-סרביה ובניית הדגם של הפרויקט. לטענתו, לא שולם לו פיצוי מוסכם של 1.2 מיליון דולר.
דודאי טען בתגובה, כי לא נשתכלל כל הסכם בינו לבין גודוביץ. לטענתו, לא יעלה על הדעת כי יסכים לשלם פיצוי של 1.2 מיליון דולר אם מסיבה זו או אחרת לא תחל הבנייה בפרויקט עד למועד מסוים. לטענתו, שכר הטרחה של 75 אלף דולר שולמו במלואם.
באפריל 2004 נתנה השופטת הילה גרסטל פסק דין הצהרתי נגד דודאי בהעדר התייצבותו לדיון וקבעה, כי מכתב ההתחייבות של דודאי כלפי גודוביץ הוא חוזה מחייב בין הצדדים. דודאי חוייב עוד בהוצאות של 21 אלף שקל. דודאי פנה לביהמ"ש לביטול פסק הדין.
לטענתו, באמצעות עוה"ד צבי בר-נתן ואבישי חלפון, בא כוחו הקודם עו"ד אראל אור, לא יידע אותו בדבר מועד הדיון המקדמי בתיק ועל כן הוא לא הופיע לדיון. עוד טען, כי לא קיבל כלל זימון לישיבת ביהמ"ש וכי יש לו הגנה טובה נגד התביעה.
גרסטל קבעה, כי דין פסק הדין להתבטל מחמת שיקול הדעת של ביהמ"ש ולא מחמת הצדק.
גרסטל קיבלה את טענת דודאי, לפיה עו"ד אור נמנע מליידע אותו על ישיבת ביהמ"ש באפריל. לדבריה, לא ניתן לייחס לדודאי את מחדליה של בא כוחו.
השופטת חייבה את דודאי בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקל.
(ה.פ 1318/01).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
