אם בארזים

הגישושים בצירוף הזה, החלו כשירון-אלדר, ועו"ד דורון כהן נפגשו במשלחת סגן ראש הממשלה ושר התקשורת והתמ"ת, אהוד אולמרט - לסין, ביוני האחרון. עד אז ירון-אלדר קיבלה כבר כמה הצעות ממשרדי עו"ד, להצטרף לשורותיהם.

בין היתר, כפי שפורסם ב"גלובס", היו דיבורים עם המשרדים אפרתי, גלילי, ועם צלרמאייר, פילוסוף. והיו משרדים נוספים שפנו. ירון-אלדר התלבטה, ובסופו של דבר הכריעה לטובת משרדם של כהן את כהן.

המשרד לא גדול, כ-15 עורכי דין. על רקע זה, בענף היתה פליאה מסוימת לנוכח הצטרפותה של נציבת מס הכנסה לשעבר, למשרד בסדר גודל כזה.

טלי ירון-אלדר, פורסם שניהלת מגעים שונים, ביניהם עם משרדים מובילים. למה בחרת במשרד כהן, שלא נמנה עליהם?

"כשאתה בוחר מקום עבודה אתה רוצה לבחור מקום שבו יהיה לך נעים, ושבו תוכל לתרום בצורה הכי טובה. זה צריך גם להיות מקום שיאפשר לי להקדיש זמן לתחומים עיסקיים. במשרדים הגדולים זו יכולה להיות בעיה. במשרד הזה מצאתי מקום שנעים לעבוד בו, והוא מתאים לי מבחינת התשתית ומבחינת היכולת שלי לתרום הכי הרבה. זה נראה לי משרד עם יחסי אנוש טובים. אני רוצה לבוא לעבודה בשמחה".

אולי אחד הדברים שהכריעו את הכף לטובת המשרד הזה, זו העובדה ששמך מוסף לשם הפירמה?

"השם שלי מספיק מוכר, והעניין הזה לא שיחק אצלי תפקיד. לא שזה לא חשוב, אבל זה לא היה הדבר העיקרי. גם בפירמות אחרות הייתי זוכה לכך".

לדברי ירון-אלדר, יש כיום ביקוש גדול לתחום המיסים, בעולם כולו. "כמעט בכל קשר עם גורמים מחו"ל, השאלה הראשונה, היא, איזה עורכי דין יש לגורם העיסקי בתחום המיסוי. משרדי עו"ד בעולם כולו מחזיקים מחלקות מיסים. בארץ זו פרקטיקה שרק מתחילה להתפתח. התחום מבוקש כי היו המון שינויים: כל הרפורמה, שינוי מיסוי נדל"ן, מס הכנסה, מע"מ. זה משפיע על מיסוי בינלאומי ושוק ההון. מעבר לזה, רק עורכי דין מעטים עוסקים בתחום. כל אלה הביאו לכך שיש ביקוש מאוד גדול לעורכי דין בתחום המיסים".

אם בוחנים ניסיונות צירוף של בכירי מס הכנסה לשעבר, למשרדי עו"ד, מגלים שלא נרשמה הצלחה גדולה, בלשון המעטה: סגן נציב מס הכנסה לשעבר, עו"ד אודי ברזלי (רו"ח) הצטרף למשרד מיתר, ליקוורניק, גבע (שכיום נוספו אליו לשם, ברנדויין), וכעבור שנה נפרד והקים משרד עצמאי. כיום, כמה שנים אחרי הצעד הזה, משרדו משגשג.

סגן נציב מס הכנסה לשעבר, עו"ד גרי אגרון (רו"ח), ניסה גם הוא מספר הצטרפויות: עם משרד שקל ועם משרד ברקמן, וקסלר, סהר, בלום. כיום הוא עובד באופן עצמאי, עם שלושה שכירים. גם נציב מס הכנסה לשעבר, עו"ד דורון לוי (רו"ח) עובד עצמאית.

לדעת בכיר לשעבר במס הכנסה, הסיבה לכך היא שכאשר הפורשים הללו יושבים במסגרת של משרד הם מצמצמים את עצמם, ולא מקבלים עבודות מעורכי דין אחרים. לדבריו, אין כמעט משרד שיכול לתת עבודה במיסים, בהיקף שיספיק להחזקת מומחה למיסים. "חוץ אולי מהרצוג, פוקס, נאמן", הוא אומר.

רו"ח יאיר רבינוביץ, נציב מס הכנסה לשעבר, הצטרף לאחר פרישתו למשרד רוה"ח בבלי-מילנר, ועמד בראשו. לפני מספר שנים, כשמשרד בבלי התמזג עם משרד קסירר, רבינוביץ מכר את חלקו, וכיום הוא בעל עסקים פרטיים.

לדעת רבינוביץ, הקושי של בכירים לשעבר בנציבות מס הכנסה, להשתלב בשוק הפרטי, קיים בעיקר אצל מי שצמחו במיגזר הציבורי, אך לא אצל מי שהגיעו לתפקידים בכירים בנציבות, לאחר ניסיון בשוק הפרטי. כמוהו למשל. רבינוביץ: "זה לא פשוט למי שלא מורגל בשוק הפרטי, להתרגל למנטליות ולשיתוף הפעולה והעבודה בשוק הפרטי. לכן חלק גדול מהם מעדיפים לעבוד לבד.

"נראה לי, שלמעט דורון לוי, שלא נתפס כנציב מצליח, ובגלל זה גם הוא לא מחוזר בשוק הפרטי, לכל האחרים, אין במה להתבייש".

עו"ד אבי אלתר, סגן נציב מס הכנסה לשעבר, הוא מעורכי הדין הבולטים כיום בתחום המיסים. אלתר עומד בראש משרד גדול לעריכת דין, העוסק בעיקר בתחום יעוץ מס. אין לו שותפים, אך הוא מצא שיטות תגמול מיוחדות וממריצות לעובדיו. מעטים זוכרים, שעם פרישתו, ניסה אלתר לעבוד במשותף עם עו"ד יששכר פישר, אביו של עו"ד אבי פישר, העומד בראש משרד פישר, בכר, חן. כעבור כחודשיים, החליטו הצדדים להיפרד. כיום נחשב אלתר לאחד מעורכי הדין המרוויחים ביותר במקצוע. אלתר: "ראינו שבגלל השוני בסוגי הפעילות, ראוי שזה יהיה במשרדים נפרדים. שוני הפעילות הכתיב מסגרת מינהלית שונה".

אלתר אומר, כי עורכי דין היוצאים מהנציבות, חושבים שהם ערך מוסף גדול למשרדים קיימים, "בה בשעה שבפועל הם לא מהווים כוח משיכה שמצדיק את האחוזים שהם מקבלים. ההצלחה של עורכי דין מהנציבות, בחוץ, מותנית בשינוי מנטליות של 180 מעלות. הם באים ממנטליות של גובים שנאבקים על האינטרסים של המדינה ובחוץ מצפים מהם שיהפכו לאנשים שנותנים עצות לחסוך מס. מי שלא עובר את המשבר בצורה מוצלחת, פשוט נופל ממסלול הריצה העסקי שהוא מאוד מעייף ומסוכן".

ואתה עברת את המשבר?

"לקח לי שנה שלמה לעבור את המשבר, ולהבין שצריך לשנות את הראש ב-180 מעלות. זה היה כרוך בלא מעט הפנמה של בעייתיות. מי שלא יכול להתמודד איתה, לא יכול לשרוד בחוץ. לכן הרבה מאוד מאלה שעוזבים לא מצליחים לשרוד ואפילו מנותקים מההוויה העסקית. הם לא מפנימים את העובדה שבחוץ צריך להילחם על לקוחות.

"בעיה נוספת, היא שאנשים שעוזבים, חושבים שאלה שנשארו עדיין כפופים להם, ומאמינים שאנשים בנציבות ייעתרו לדרישותיהם, עכשיו כשהם מהעבר השני של המיתרס. זו מנטליות שמכשילה הרבה מאוד פורשים. הם לא תופסים את הבעיה שאנשים שנפרדו מהם, מחפשים עצמאות ולכן לא פעם הם נתקלים בתשובות שליליות יותר מאשר מייצגים שלא עבדו בענף. בדרך כלל, 50 אחוז מהכפופים נוטרים, על מעשה כזה או אחר, לממונים עליהם".

עו"ד משה גביש (רו"ח), נציב מס הכנסה לשעבר, מונה עם פרישתו למנכ"ל מרכנתיל דיסקונט. כיום הוא בעל חברה העוסקת בהשקעות בנדל"ן בחו"ל, ועוסק בייעוצים. גביש לא חשב כלל על אפשרות של השתלבות במשרד עו"ד. זה פשוט לא עניין אותו. גביש: "אותי משך יותר ניהול. לא עניין אותי להיות עורך דין במישרה מלאה".

לדברי גביש, צריך לעשות הבחנה בין נציבים לשעבר, שעסקו בניהול, לבין סגני נציב, שעסקו בתחום המקצועי. לדעתו, אחת הבעיות שבה נתקלים הפורשים, היא הירידה המסוימת הנכפית עליהם בשוק הפרטי. גביש: "בתפקידים האלה אנשים מתרגלים להיות עם הרבה כוח. הם עומדים בראש הפירמידה ורגילים לקבל החלטות שאחריהן אין ערעור. כשהם מצטרפים למשרד, הם שותפים, אך אף פעם לא יהיו השותף הבכיר. זה גם מה שקרה עם טלי (ירון-אלדר). אותו דבר עם אלופים בצה"ל שפרשו: אלה מהם שגמישים יותר, יכולים להשתלב, אך מי שרגיל לתת פקודות, קשה לו. פתאום הם נדרשים לעבוד עם שווים להם, או אפילו עם אנשים מעליהם".

גביש אומר, שדווקא המעבר מהשוק הציבורי לשוק הפרטי, הוא מעבר קל. הבעייתיות הגדולה יותר, לדעתו, טמונה בצורך לתפקד כ"כינור שני". גביש: "כל זמן שאתה נציב מס הכנסה, אין לך מתחרים. רק אתה הנציב, או רק אתה סגן הנציב לעניין מסוים. בשוק הפרטי, פתאום יש מתחרים ויש מישהו מעליך".

רו"ח יוני קפלן, נציב מס הכנסה לשעבר, חבר עם פרישתו מהנציבות, לחברת גנדן בבעלות נוחי דנקנר ואבי פישר, לצורך קידום עיסקת אי.די.בי. כיום מעורב קפלן בעסקים פרטיים, וחבר במספר דירקטוריונים. קפלן לא רואה בעיה במעבר מהשוק הציבורי לפרטי. קפלן: "יתכן שיש בעיה לאנשים שהיו עם סמכויות רחבות מאוד, והיו אחראיים על אלפי אנשים, להיות אחרי זה חלק ממערכת ולא לעמוד בראש הפירמידה, אך בסופו של דבר זה עניין אינדיבידואלי. עם זה, למיטב ידיעתי, כל עמיתיי לשעבר, כל אחד בתחומו, מצליח מאוד".

עו"ד גרי אגרון (רו"ח), ניסה להשתלב במשרדים, אך החליט על דרך עצמאית. שותפות, לדבריו, היא כמו נישואין. אגרון: "זו אמנות המצריכה התאמה מדויקת בין כל חלקיה. אנשים דינמיים נוטים למשוך מסגרת זו לתפיסתם את דרך העבודה הראויה, לצורת חשיבתם ולדרך שבה יש לקדם תהליכים משותפים.

"מטבע הדברים, מסגרת שכזו מצריכה פתיחות לשינויים מקום בו מבקשת השותפות לצרף אליה גורם דומיננטי נוסף. הדבר בא לידי ביטוי, מטבע הדברים, בעיקר כאשר כבר בעת הצטרפות השותף החדש, מבוססת השותפות הקיימת, לא מעט, על עבודה נוספת של עורכי דין שכירים, ושותפיה הקיימים סבורים ש'את המתוקן אין צורך לתקן'.

"חוסר פתיחות לשינוי, ותפיסה לקויה לגבי מהות המונח שותפות, תביא לחיכוכים במסגרת הקיימת ואף טבעי שהשותף החדש בנסיבות אלה, יעדיף להמשיך לדרכו, בין במסגרת עצמאית ובין בדרך של הקמת שותפות חדשה, איש איש על פי תפיסתו.

"אני מקווה, ששותפי השותפות אליה מצטרפת טלי ירון-אלדר, יידעו להתגבר על חיכוכי הפתיחה, לתועלתם של השותפים כולם".

אלתר מאמין, כי במקרה של ירון-אלדר יש סיכוי גדול יותר להצלחה, לעומת מקרים אחרים של השתלבות פורשי מס הכנסה במשרדי עו"ד. אלתר: "אצל טלי זה שונה. האינטגרציה שלה, הכימיה שלה בשיתוף פעולה תהיה טובה יותר מאשר של גרי או של אודי, וגם להערכתי היא צנועה יותר בדרישות שלה. אצל גרי ואודי - הציפייה שלהם היתה לאחוזים גבוהים. טלי היתה צנועה יותר והיא גם אשת צוות טובה, כך שהשותפות איתה היא בעלת סיכויים גדולים. עדיין הרבה תלוי בכושר השיווק שלה".

לדעת אלתר, אם ירון-אלדר תהיה מספיק אסרטיבית ותפעל בצורה שיווקית, השותפות תשגשג. מנגד, "אם היא בונה על הלקוחות שלהם בלבד, להערכתי השותפות איתה תתפרק".