פרקליטי ההסתדרות: פגיעה במעמד ביה"ד לעבודה תחבל במערכת יחסי העבודה

"פגיעה במעמדו העצמאי של בית הדין לעבודה תביא לחיסול משפט העבודה ותחבל בכל מערכת יחסי העבודה במשק". כך הזהירו היועצים המשפטיים של ההסתדרות, עוה"ד אלון לוין ודורית טנא-פרצ`יק, בסמינר על עתידו של בית הדין, שנעשה על ידי קרן פרידריך אברט הגרמנית בשיתוף עם בית הדין הארצי לעבודה.

לוין אמר, כי ההסתדרות רואה בבית הדין ערכאה מאזנת, המפרקת מתחים על דרך הפשרה או ההכרעה, וכמי שמגינה על משפט העבודה. לדבריו, בית הדין מספק פתרונות ייחודיים, שמשפיעים על כל היחסים במשק, לרבות בסקטור הפרטי.

לדברי טנא-פרצ`יק, מערכת יחסי העבודה מצויה כיום במדרון חלקלק, בשל המצב הכלכלי ובשל התפיסות האידיאולוגיות של האוצר. לדבריה, בציבור קיים שובע מהשביתות והדבר משאיר את ארגוני העובדים ללא כלים להתמודדות מול המצב הקשה. רק בית הדין לעבודה מאזן, מרגיע ומונע נקיטת צעדים חד-צדדיים וצעדים ארגוניים.

עו"ד יוסי גטניו, מנהל אגף העבודה ומשאבי אנוש בהתאחדות התעשיינים, העריך כי מרבית ארגוני המעסיקים מבקשים לשמור על מעמדו של בית הדין לעבודה כמערכת עצמאית ונפרדת. גטניו ציין, כי קיומו של בית דין עצמאי ונפרד חשוב למעסיקים גם כצרכנים של שירותים הנפגעים משביתות, וזקוקים לסיוע של בית הדין שיכול לכפות חזרה לעבודה.הוא הזהיר את ההסתדרות שלא להיות מופתעת אם יבוטלו בתי הדין לעבודה, לאור אי-היענות של עובדים לצווים של בית הדין.

פרופ` אוטו ארנסט קמפן, מרצה באוניברסיטת פרנקפורט ומומחה בעל שם עולמי לדיני עבודה, טען כי חירות ההתאגדות של העובדים והחופש לנהל מו"מ קיבוצי מחייבים בתי דין מיוחדים לעבודה. לדבריו, המדובר לא רק בעיקרון חוקתי, אלא גם באסטרטגית שוק כלכלית, שמאפשרת ניהול מו"מ חופשי בין איגודי עובדים למעבידים.

קמפן הוסיף שעיקרון נוסף שמנחה את בית הדין לעבודה בעולם והוא "שפיטה במקום שביתה". עקרון זה מהווה מעין פיצוי למעסיקים על הצורך לנהל מו"מ קיבוצי ולא פרטני מול כל עובד בנפרד, והוא מבטיח יכולת אכיפה של הסכמים אלה.

לדבריו, מרבית יחסי העבודה מוסדרים מכוח הסכמים קיבוציים ולא בחקיקה, ודבר זה מחזק את הצורך במערכת נפרדת ועצמאית של בתי דין לעבודה.

מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד נורית אלשטיין, מתחה ביקורת חריפה על מנה שהגדירה "הסתגרות בית הדין לעבודה בתוך חומות" - דבר שייפגע במשפט העבודה. לדבריה, בית המשפט העליון עשה יותר מבית הדין לעבודה בשמירה על זכויות חברתיות ועל חופש ההתאגדות, ולכן אין כל חשש לשילוב בתי הדין לעבודה במערכת הכללית.

אלשטיין ציינה עוד, כי בית הדין לעבודה אינו צריך לעסוק כלל בגישור בין עובדים למעסיקים, שכן הדבר פוגע הן בבית הדין כטריבונל חסר פניות והן במוסד הגישור עצמו. לדבריה, הפרת צווים על ידי עובדים מציבה סימני שאלה לגבי מעמדו של בית הדין ומחייבת מציאת תחליף מוסדי, שיתווך בין הצדדים.