רשות ניירות ערך חיפשה מתחת לפנס

מי שמכיר את תשובה יודע, כי בשנים אלה (שבמהלכן הוגש כתב אישום נגד פינקלמן ודלק), הפך הטייקון מנתניה לרגיש במידה יוצאת דופן, כמעט פרנואיד, בכל הנוגע למתן גילוי נאות ודיווחים לציבור.

לא צריך להתבלבל: יותר מסופו של עינוי דין מתמשך, מהווה הזיכוי הגורף של השופט דוד רוזן, שקבע כי לדלק ופינקלמן לא היתה כל כוונה פלילית, וכי הם לא ניסו להטעות את המשקיעים - סטירה מצלצלת לרשות ני"ע (שנוהלה בזמן המעצר ע"י עו"ד מירי כץ).

חוקרי רשות ני"ע טענו בביהמ"ש, כי הצעת רכש שהוגשה למניות הציבור בחברת דלק, בד-בבד עם ניהול המגעים לרכישת יבואנית פורד, גרמה להטעיית המשקיעים בחברה. כי מה שהוגדר ע"י דלק כ"מגעים ראשוניים" לקבלת הזיכיון בדיווח לבורסה, היתה למעשה עיסקה מגובשת.

בעקבות המעצר המתוקשר של תשובה ופינקלמן, שהתבצע בתחילת 99', תהינו באשר למניעי רשות ני"ע. לא לחינם, כתבנו, קיים תחום אפור נרחב בכל הקשור לדיווחי חברות על קיומו של מו"מ, שהוא מטבעו נזיל. בכל מקרה, לא מדובר בפעילות פלילית, שהתנהלה במחשכים ובאמצעות שפת סתרים או חשבונות כיסוי.

תשובה ופינקלמן, שהסתייעו בייעוץ משפטי, אף פנו לרשות ניירות ערך וביקשו את עצתה לפני העברת הדיווח אודות המגעים לבורסה, אולם זו נמנעה מלהביע את דעתה (ברשות לא הכחישו את דבר הפנייה).

המעצר של מנהלי דלק, חתמנו אז, מלמד כי חוקרי רשות ני"ע מחפשים את חשודיהם "על קטנות", ועוצרים אותם על סעיפים טכניים, שאינם נדרשים לחקירות סבוכות במיוחד. לעתים, כמו במקרה של תשובה, היא מחפשת אותם "מתחת לפנס" ממש, על סמך מידע שהם עצמם מסרו לה.