בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף בשאלה אם גירוש מאורגן של יהודים מבתיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה, שהתבצע כולו או בחלקו ללא ליווי חמוש, נחשב לשלילת חירות המזכה בפיצויים. בכך קיבל המשנה לנשיא, השופט אליהו מצא, את בקשתם של 23 ילידי בולגריה.
בנובמבר 2003 דחה בית המשפט העליון את בקשתם להכיר בגירושם מבתיהם, כגירוש המהווה שלילת חירות והמזכה בפיצויים. בית המשפט קבע אז, כי מי שזכאי לתגמולים על-פי החוק, הוא מי שזכאי לפיצויים לפי החוק הגרמני, הקובע שהפיצוי ניתן לאלה הנכנסים למסגרת הגדרת המונח "נרדף".
לפי גישת בית המשפט, כל מי שנפגע בתקופת השלטון הנאצי וגרורותיו, ראוי לפיצוי כמידת הפגיעה בו. יחד עם זאת, המדינה קבלה על עצמה בחוק נכי רדיפות הנאצים לפצות את מי שהמשפט הגרמני קיבל על עצמו לפצותו. וזאת, כנגד התשלומים ששילמה הממשלה הפדרלית הגרמנית לישראל.
בית המשפט העליון קבע, כי אין לבוא בחשבון עם המדינה על מה שראוי היה לשלם לנפגעי רדיפות הנאצים, אך המדינה לא נטלה על עצמה לשלמו.
הרכב מיוחד של חמישה שופטים יישב בדיון הנוסף: מישאל חשין, אליעזר ריבלין, איילה פרוקצ`יה, אשר גרוניס ואסתר חיות. עו"ד שלמה בן-פורת ייצג חלק מהמבקשים. (דנ"א 1196/03, 11202/03).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
