ביהמ"ש אסר על חברת דבלין הישראלית למכור בארה"ב מוצרי חברת אהבה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בועז אוקון, קבע היום (ב`) בפסק דין, כי חברה ישראלית איננה יכולה לשווק בארה"ב מוצרים ישראליים באמצעות אתר האינטרנט. וזאת, לאחר שאישר שפסק דין שהתקבל בעניין זה בארה"ב ניתן לאכיפה בישראל. בכך קיבל אוקון בקשה שהגישה חברת אהבה (ארה"ב) נגד ג`. דבלין. ג`י.

חברת דבלין מפעילה אתר באינטרנט, שבו היא מוכרת לצרכנים ברחבי העולם מוצרים המיוצרים בישראל. משרדי החברה, כתובתה וחשבון הבנק שלה נמצאים בארץ. האתר של החברה מצוי על גבי שרת בפתח-תקווה והיא פועלת זה שלוש שנים. האתר מציג כ-2,000 מוצרים. אחד המוצרים הוא שך המותג "אהבה" של מעבדות ים-המלח.

החברה רוכשת את המוצרים בישראל בקמעונאות ושולחת אותם באמצעות חברות שיגור או בדואר לקונים ברחבי העולם לרבות קונים בארה"ב.

בינואר אשתקד הגישה אהבה תביעה נגד דבלין בבית משפט פדרלי בניו-יורק. אהבה טענה, כי דבלין פועלת בניגוד לחוק סימני המסחר ולחוקי המכס והייבוא של ארה"ב ושל ניו-יורק. במסגרת זו הגישה בקשה להוצאת צו מניעה זמני נגד דבלין. בית המשפט בארה"ב נענה לבקשה והוציא את הצו. למרות האמור, לא נענתה החברה להוראות הצו.

ביוני 2003הוגשה פנייה לבית המשפט הפדרלי, שהוציא פסק דין בהעדר הגנה, שבו אסר על דבלין לייבא לשווק ולמכור את מוצרי אהבה. לקראת סוף השנה חויבה דבלין בתשלום פיצוי של 57 אלף דולר לאהבה. גם כאן התעלמה דבלין מפסק הדין.

לאור זאת ביקשה אהבה מבית המשפט המחוזי בירושלים לאכוף את פסק החוץ על שני מרכיביו. דבלין התנגדה לבקשה, בטענה שפסק החוץ נוגד את תקנת הציבור.

אוקון קבע, כי עליית ערכו של הקניין הרוחני יצרה סדרה שלמה של הסדרים בינלאומיים וכי קידום אכיפתם של הסדרים אלה הוא חלק מתקנת הציבור. עוד אמר אוקון, כי תקנת הציבור עצמה מצדיקה הגנה על קניין רוחני זר. לפיכך, עצם ההגנה על הקניין הרוחני אין בה פגיעה בתקנת הציבור בארץ.

לדברי אוקון, האיסור שהוטל על ידי בית המשפט הפדרלי בארה"ב על יסוד דיני סימני המסחר הפנימיים שלו, איננו סותר את תקנת הציבור בארץ והוא עולה בקנה אחד עם התפיסה השוללת תחרות לא הוגנת.

אוקון מציין, כי חברת דבלין מבצעת "ייבוא מקביל", שכן היא רוכשת את המוצרים כדין בישראל ומנסה לשווק אותם גם בארה"ב. לדברי אוקון, גם פסק חוץ ששולל את האפשרות לבצע ייבוא או ייצוא מקביל איננו נוגד את תקנת הציבור בארץ.

לפיכך, פסק החוץ איננו נוגד את תקנת הציבור בישראל אם ניתנה בו הגנה לבעל סימן מסחר נגד יבואן או יצואן מקביל. עצם העובדה שדבלין רכשה את מוצריה כדין בארץ איננה מקנה לה זכות לפגוע בזכויות קניין רוחני של אהבה בארה"ב.

לעניין סמכות בית המשפט בארה"ב אמר אוקון, כי מי שמנסה לסחור עם צרכנים בארץ יעד מסוימת - אינו יכול לצפות להשתחרר מדיני אותה ארץ, וכי "הרוצה הכנסות גלובליות יטיב לעשות אם ייזהר מסכנות גלובליות" וליתר דיוק יביא בחשבון את אפשרות סמכותו של בית המשפט בארץ היעד.

בסופו של דבר קובע אוקון, כי פסק הדין בארה"ב מבוסס, בין היתר, על סימן המסחר שיש לחברה במוצרי אהבה ואשר דבלין עושה בו שימוש אגב שיווקם של מוצרים אלה בארה"ב, באמצעות אתר האינטרנט הממוקם בארץ. לפיכך, ניתן לאכוף את פסק הדין בארץ. על דבלין הוטלו 10 אלף שקל הוצאות משפט. (ה.פ. 3137/04).