המשיבה הגישה נגד המבקשים שתי תובענות, שאוחדו. במשך זמן רב ניהלו הצדדים מו"מ לפשרה, ומשהניסיון לא צלח הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסכם דיוני, לפיו יינתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם. ב"כ המשיבה הצהיר במהלך הדיון, כי ב"כ המבקשים יודע אלו מסמכים הוא מבקש, וההיפך.
הצדדים שלחו זה למשנהו פירוט של המסמכים שבידיהם ואף העבירו מסמכים מסוימים. ואולם, למרות ההסכם הדיוני ולמרות ההצהרה שהצהירו הצדדים, טענו המבקשים שהמסמכים שמסרה להם המשיבה אינם אלו שהתבקשו על ידם. משכך, סירבו הם להמציא למשיבה את מסמכיהם.
המשיבה העבירה להם מסמכים נוספים, אך המבקשים עמדו בסירובם. לפיכך הגישה המשיבה בקשה לבית המשפט למחוק את כתב ההגנה של המבקשים, בגין הפרת צו הגילוי. בית המשפט המחוזי בת"א (השופטת אחיטוב-הרטמן) נעתר לבקשה ומחק את כתב ההגנה.
שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, קיבל את ערעורם של המבקשים וביטל את ההחלטה למחיקת כתב ההגנה שלהם.
לבית המשפט מוקנית סמכות למחוק כתב בית דין מחמת אי ציות לצו גילוי מסמכים. ואולם, בסמכות זו נעשה שימוש זהיר ובמשורה, שהרי מחיקת כתב הגנה, כגון במקרה הנדון, מובילה למתן פסק דין בהיעדר הגנה (תקנה 97 לתקנות סד"א).
"הכלל הוא, כי אין מוחקים כתב הגנה אלא באותם מקרים קיצוניים בהם פעל הנתבע בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט", נכתב בפסק הדין. "לעומת זאת, כאשר פועל הנתבע בתום לב או מתוך חוסר הבנה, ולו ברשלנות, יימנע בית המשפט ממחיקת כתב הגנתו".
במקרה הנדון, כל שהודיעו הצדדים לבית המשפט הוא על הגעתם להסכם מסגרת דיוני, מבלי שטרחו לפרט אילו מסמכים מחויב כל צד להעביר למשנהו. נמצא, שלא ניתן לשלול את טענת המבקשים, לפיה ההסכם הדיוני לא כיוון למסמכים שאותם דרשה המשיבה לקבל לידיה.
למרות שחובת המבקשים לגלות את מסמכיה לא תלויה במימוש חובת המשיבה, עדיין התנהגותה לא הגיעה כדי זלזול בבית המשפט. וגם לו הפרו המבקשים את צו הגילוי, עדיין לא היה מקום למחוק את כתב ההגנה, בטרם ייתן להם בית המשפט התראה נוספת.
(רע"א 7620/04 נצר ואח' נ. זהב כימיקלים בע"מ, פס"ד מיום 5.10.04. השופט אשר גרוניס).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
