המחוזי: מידע יכול להיות "מידע פנים" גם לפני שקמה חובת הדיווח

בכך אישר ביהמ"ש את הרשעתו של עדי אייל, הבעלים של מיחשוב ישיר, בעבירה של שימוש במידע פנים

בית המשפט המחוזי בתל אביב אימץ את קביעת בית משפט השלום, לפיה מידע יכול להיות מוגדר "מידע פנים" - גם כאשר טרם קמה חובת הדיווח.

שופטי ערכאת הערעור, בראשות השופטת דבורה ברלינר, נדרשו לסוגייה זו במסגרת ערעורם של המדינה ושל עדי אייל, הבעלים של מיחשוב ישיר. אייל ערער על הרשעתו בעבירה של עשיית שימוש במידע פנים ואילו המדינה ערערה על קולת עונשו.

בכתב האישום נגד אייל נטען, כי במאי 1997 הוא רכש מניות של תשלובת ח. אלוני ב-150 אלף שקל. כעבור כשבועיים פורסמה ידיעה בעיתון על קיומו של מו"מ למיזוג בין אלוני לחברת איטונג. כתוצאה מכך עלה שער מניית אלוני ב-10%.

הפרקליטות טענה, כי בקנותו את המניות עשה אייל שימוש במידע פנים, שעניינו המו"מ שהתנהל בין אלוני לאיטונג, במגמה להביא להתמזגות שתי החברות. באי-כוחו של אייל יצאו נגד קביעת בית משפט השלום, לפיה מידע פנים מתגבש בשלב שהוא מוקדם לשלב בו קמה חובת הדיווח לרשויות.

לדברי השופטת ברלינר, חובת הדיווח והגדרת המידע כמידע פנים הם נושאים משיקים ומקובלת עליה מסקנתו של בית משפט השלום, לפיה מידע יכול ויוגדר כמידע פנים, גם מקום שטרם קמה חובת הדיווח.

ברלינר סבורה, כי הכלים למשקיע הסביר יכולים להיות רבים ורחבים יותר בהיקפם מהנושאים שלגביהם קיימת חובת דיווח, ובהם ידיעה על התגבשות עיסקה בין שתי חברות גדולות.

לדעתה, האינטרס של התאגיד אינו זהה לאינטרס של המשקיע הסביר, ושמירת ההגינות והייזום כלפי המשקיע צריכה להתבטא בכך שבתקופת זמן הביניים, בו התאגיד אינו חייב עדיין בדיווח, לא יוכל איש הפנים לעשות שימוש במידע. בכך ישמור התאגיד על האינטרס שלו, והמשקיע לפחות לא יימצא בעמדת נחיתות.

ברלינר החליטה עוד לאמץ גם את המסקנה, לפיה אייל רכש את המניות בעיקר בשל אמונתו בכדאיות ההשקעה, בשל שערה הנמוך של המנייה בבורסה לעומת השווי הכלכלי האמיתי שלה.

ברלינר קבעה, כי אייל קנה את המניות בנצלו את מידע הפנים שהיה לו באשר לעיסקת אלון איטונג ומבלי שעומדת לו אחת ההגנות שבחוק.

עוד קבעה, כי יש לדחות את ערעור המדינה על קולת עונשו של אייל. אייל נדון לתשעה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 40 אלף שקל. עתירתו לאפשר לו להמשיך לכהן כדירקטור חרף ההשקעה נדחתה.

לדברי ברלינר, העבירה שעבר אייל מצביעה על אי-התאמתו וכשירותו לכהונה כדירקטור ומקובלת עליה מסקנת בית משפט השלום, לפיה הוא יוכל להמשיך ולנהל את מיחשוב ישיר כמנהל עסקים, כיוון שמדובר בחברה שהוא בעל השליטה בה, ואולי אף למנות דירקטורים, כך שתיפקוד החברה לא בהכרח ייפגע.

לקביעות של ברלינר הצטרפו חבריה להרכב השופטים, זאב המר ויהודית שיצר. (ע.פ. 70403/03, 70405/03).