החיילים האמריקנים בעיראק מסרבים להיפרד מהמל"ט "פיוניר" מתוצרת התעשיה האווירית

חברה אמריקנית בשם פיוניר, שבה שותפות שווה בשווה תע"א והחברה האמריקנית AAI, משווקת את המל"טים לצבא ארה"ב. המל"טים נמצאים בשימוש חיל הנחתים.

AAI מנסה לקדם מל"ט שפיתחה באופן עצמאי. החברה מציגה מל"ט זה, הקרוי "גארדיין", בתערוכות נשק, ואף ניסתה לשווק אותו לצי, אך הנחתים אינם מוכנים לוותר על הפיוניר.

בעבר פורסם שמל"טי "פיוניר" מופעלים במלחמה בעיראק, אך זו הפעם הראשונה שחיילים אמריקניים נותנים אישור לכך.

"הנחתים, הנאבקים בהתנגדות המזוינת ברחובות הערים רמאדי ופאלוג'ה, מצליחים למצוא את האויב בקלות רבה יותר הודות לפיוניר", כתב העיתון.

בניגוד למל"טים גדולים יותר, הנמצאים בשירות זרועות אחרות של צבא ארה"ב, הפיוניר הוא אמצעי לוחמה טקטי יותר, שמצויד רק בציוד צילום מתוחכם.

"הפיוניר הוא מכשיר מצוין, בעל פוטנציאל גדול לשינוי הדרך שבה אנו לוחמים באויב", אמר סמל רוברט ווילסון, אחד ממפעילי הפיוניר.

"בלי לסכן חיי אדם, ביום או בלילה, אנו מספקים מבט מגבוה למפקדים בשטח, והדבר מסייע להם לקבל החלטות קרביות שחוסכות חיי נחתים". ווילסון אומר, כי מפקדי כוחות הקרקע אומרים לאנשי יחידת המל"טים מדי יום עד כמה הם אסירי תודה על תרומתם.

המל"טים מועלים לאוויר ממסלול בשדה תעופה, ממסלול עפר או ממשאית, באמצעות מזנק פנאומטי, בתוך 20 דקות מרגע ההזנקה.

לדברי סגן חוסה ניקולאס, קצין תחזוקה ביחידת הפיוניר, "בתנאי אימונים נורמליים, אנו מקיימים 250-200 שעות טיסה בשנה. עתה הגענו לרמה ממוצעת של 500-460 שעות טיסה בחודש, כלומר 20-16 שעות ביום".

מפעיל מל"ט סיפר: "אנו משקיפים על אנשי האויב כאשר הם מכינים מארבים או מעבירים נשק. אנו יכולים להנחות כל מטען לעבר המטרה".