"ליבי ליבי לרוכשת, שגורלה מר לה בין כה וכה, והיא נמצאת בדירה שלה ולא שלה וגם היורשים של המוכרת אינם מקבלים את חלקם. זוהי תביעה שמגוללת מצב טראגי של רוכשת דירה, שציפתה לממן את העיסקה על ידי קבלת הלוואה ולמשכן את הנכס, אך הנסיבות היו בעוכריה". כך אמרה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שרה סירוטה.
בפני השופטת נדונה תביעה, שהוגשה על ידי אפוטרופוס הכללי נגד אישה, שרכשה בפברואר 1999 דירה בהרצליה תמורת כ-108 אלף שקל. ואולם, היא לא העבירה לאפוטרופוס הכללי את התשלום השני בסך 54 אלף שקל, בנימוק כי היורשים של בעלי הדירה אינם משתפים עימה פעולה לשם העברת הזכויות על שמה. לטענת האישה, הם לא עמדו בהתחייבותם להמצאת כל האישורים הנדרשים לעיסקה ובעיקר הסכמת האפוטרופוס לעיסקה.
האפוטרופוס תובע מהאישה, בנוסף לתשלום השני, גם את תשלום הפיצויים המוסכמים, ובסך הכל סכום של יותר מ-70 אלף שקל. סירוטה ציינה, כי אין אפשרות להעביר הדירה על שמה בלי לפתור את התסבוכת שנוצרה במס שבח, מאחר שעורך הדין שטיפל בעיסקה, היה סבור שהוא לא צריך לדווח עליה, מאחר שהעיסקה טרם הושלמה בהעדר אישור האפוטרופוס.
סירוטה ציינה, כי לדעתה יש בסמכות שלטונות מס שבח לעשות דבר גם עבור אנשים קשיי יום, כדוגמת המקרה הנדון. לדבריה אי-הדיווח על העיסקה לא נבעה מרצון של הסתרה או חלילה הערמה על שלטונות מס שבח.
לדברי סירוטה, אין בכוחה לצוות על שלטונות מס שבח כיצד לנהוג, אך היא יכולה להביע משאלה שייאותו לנהוג במקרה זה לפנים משורת הדין, ויפתחו את השער לנתבעת וליורשים ויאפשרו דיון מחדש בשומת מס השבח. (ת.א. 1520/01).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.