פרוטוקול קיוטו: הגזים מחירייה יהפכו לאנרגיה וזכויות הפליטה יימכרו

על-פי כללי הפרוטוקול, שתכנס לתוקף בינואר 2005, האיגוד יעשה שימוש בגזים הנפלטים לצורך הפקת אנרגיה, ובה בשעה יוכל למכור את זכויות הפליטה בבורסה העולמית. המסחר יתבצע באמצעות חברת EcoTraders בשיתוף חברה בריטית ועל-פי הערכה, המכירה תכניס לאיגוד 20 מיליון שקל בשנה.

פרוטוקול קיוטו נחמתה ב-1997 כחלק מהניסיון העולמי להלחם בתופעת התחממות כדור הארץ ושינוי האקלים, שהם על-פי הערכות, תוצאה ישירה של העלייה בפליטות הפחמן לאטמוספירה בידי המדינות המתועשות.

לדעת מומחים, בעירת דלק מחצבי שיחררה לאטמוספירה 6.4 מיליארד טונות פחמן ב-2002, שגרם לעליית הטמפרטורה הממוצעת ל-14.5 מעלות צלסיוס. על-פי הערכות, ההתחממות גורמת לשינויים קיצוניים באקלים, גשמי זעף בחלק מהעולם לעומת יובש קיצוני בחלקו האחר; לעליית טמפרטורה לעומת קיפאון במקומות אחרים.

במסגרת הפרוטוקול, שמטרתה למנוע תופעות אלה, הוחלט לגבש מנגנון סחר עולמי שמטרתו להפחית את פליטת הגזים - תוצר שריפת דלקים פוסיליים בתעשייה ובתחבורה.

על-פי מנגנון זה, מכסות גזי החממה שהופחתו במדינות המוגדרות כ"מתפתחות", ימכרו למדינות מתועשות שמחויבות במכסות פליטה, מתוך הנחה לפיה הפחתה פליטה במדינה מתפתחת זול יותר מאשר במדינה מתועשת.

כדי שהאמנה תכנס לתוקף, היה עליה לקבל את אישורן של 55 מדינות, המייצגות 55% מפליטות הפחמן של המדינות המתועשות, ושל מדינות הגוש המזרחי לשעבר.

בסוף ינואר 2003 אישרו את הפרוטוקול 104 מדינות המייצגות 44% מסך הפליטות. מכיוון שארה"ב ואוסטרליה פרשו מהתהליך, הותנתה כניסת הפרוטוקול לתוקף בהצטרפותה של רוסיה המייצרת 17% מהפליטות. בשבוע שעבר אישרה רוסיה את האמנה, וכעת ניתן להתחיל את הסחר.

בין השיקולים שהביאו מדינה כמו רוסיה לאשר את הפרוטוקול, היתה הודעת האיחוד האירופי לפיה יתמוך בהצטרפות הרוסים לארגון הסחר העולמי, בתמורה לאשרור הפרוטוקול.

בנוסף, יאפשר האישור לרוסיה לצמוח מבחינה כלכלית ללא מגבלות על רמות גזי החממה, לפחות בשש השנים הקרובות. מעבר לכך, הפרוטוקול יוצר תמריצים להשקעה של מדינות מפותחות בסקטור האנרגיה הרוסי לצורך קבלת זכויות פליטה.

בין המתנגדים העיקריים לאמנה קיוטו נמצא נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, שהודיע ב-2001, בלחץ תעשיינים אמריקנים, כי ארה"ב נסוגה מהפרוטוקול ולא תאשרר אותה. למרות זאת, צפויה ארה"ב להחיל מגבלות על רמות גזי החממה ברמה הפדרלית בשנים הקרובות, כאשר רבות ממדינות ארה"ב, ואף חברות מסחריות אמריקניות, החלו בפעילות עצמאית להפחתת רמות גזי חממה, בעקבות לחץ כבד מצד הציבור.

המדינות העשירות תורמות יותר מכל לשינוי האקלים. אוכלוסיית ארה"ב היא אמנם פחות מ-5% מאוכלוסיית העולם, אולם היא המקום הגדול ביותר לפליטת פחמן מבערת דלק מחצבי - 24% מהפליטה הכלל עולמית.

פליטת הפחמן לאדם בארה"ב כפולה מזו של המדינות המתועשות האחרות, והיא פי 17 מאשר בהודו. סין, שבה מתוגררת חמישית מאוכלוסיית העולם, נמצאת במקום השני עם 12% בלבד מסך פליטות הפחמן בעולם.

על-פי הערכות, כבר בראשית 2005 יקיף הסחר האירופי 20 אלף חברות המקבלות בחודשים אלו את מכסות פליטות הפחמן שעליהן לעמוד בהן. חריגה מהמכסות תגרור הטלת קנסות כבדים על התעשייה, אך אפשרות הקיזוז עם מדינות מתפתחות תקטין את הלחץ על חברות אלה.

לדברי יו"ר איגוד ערים דן , עו"ד דורון ספיר, באירופה ובאו"ם נערכים לקראת שריקת הפתיחה של בורסת הפחמן העולמית. הזירה הבינל' מתעוררת ופרויקטים כמו זה של חירייה הופכים את ישראל לחלק מהמאמץ העולמי להפחתת גזי החממה.

פרוטוקול קיוטו סופג לא מעט ביקורת. יש הטוענים כי מגבלותיו הנוכחיות על רמות גזי-החממה הגלובליות אינן נוקשות דיין, ויש לנקוט באמצעים חמורים הרבה יותר, שכן סכנות ההתחממות גדולות הרבה יותר מכפי ששיערו המומחים עד כה. לעומתם סבורים אחרים, כי הוא יגרום נזק בלתי הפיך לכלכלה העולמית ולמיתון שתוצאותיו גרועות יותר מתוצאות ההתחממות.

בדצמבר השנה צפוי המפגש השנתי של המדינות החתומות על אמנת האקלים, בבואנוס איירס. על-פי התחזית, לאור אשרור פרוטוקול קיוטו בידי רוסיה וכניסתו הצפויה לתוקף, ינוצל הכנס לדיון במגבלות הפליטה המחייבות שיחולו על המדינות המתפתחות החל מ-2012 והלאה.