חקלאי, איש פלמ"ח, רמטכ"ל וסגן רה"מ

בתום המלחמה חזר לביתו בתל עדשים, אך ב-1951 התגייס שוב לצה"ל, לתפקיד קצין מבצעים. הוא עבר קורס מג"דים וקורס צניחה, והתמנה למפקד פלוגת המילואים הראשונה של הצנחנים.

במבצע סיני הוא פיקד על הגדוד שצנח במעבר המתלה, הצניחה המבצעית היחידה בתולדות הצבא. ב-1964 מונה לתפקיד מח"ט הצנחנים. הוא נפצע במלחמת ששת הימים ולאחר החלמתו פיקד על המרדפים בבקעת הירדן.

במלחמת ההתשה שימש איתן בתפקיד קצין צנחנים וחי"ר ראשי ובמלחמת יום הכיפורים, ב-1973, היה מפקד האוגדה שלחמה בחזית הסורית. בתום המלחמה הועלה לדרגת אלוף. באפריל 1974 מונה לתפקיד אלוף פיקוד הצפון, משם קודם לתפקיד ראש אג"ם וב-1978 מונה לתפקיד הרמטכ"ל. שלוש שנים לאחר מכן נהרג בנו הטייס יורם בתאונת אמונים בדרום הארץ.

במלחמת שלום הגליל הואשם במעילה בתפקידו כרמטכ"ל, בכך שלא מנע את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. לא ננקטו נגדו צעדים ממשיים, בשל העובדה שממילא עמד לסיים את תפקידו, אך הוא ננזף על ידי ועדת החקירה בראשות השופט חיים כהן.

ב-1984, שנה לאחר שפרש מהצבא, נכנס לחיים הפוליטיים. הוא נבחר לכנסת ה-11 מטעם תנועת התחיה-צומת. ב-1988 הסיעה התפלגה והוא זכה בשני מנדטים. בבחירות של 1992 זינקה צומת לשמונה מנדטים. ורפול מונה לשר החקלאות. ב-1996 זכו צומת וגשר בשישה מנדטים ורפול מונה לתפקיד שר החקלאות, השר לאיכות הסביבה וסגן ראש הממשלה.

שנתיים אחר כך הודיע איתן שיתמודד על תפקיד ראש הממשלה, אך צומת לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.

איתן החליט לפרוש מהחיים הפוליטיים וחזר לעבודת האדמה והנגרות. לאחרונה, לאחר גירושיו מאשתו מרים, עזב את תל עדשים ועבר להתגורר בירושלים, בחיפה ולאחרונה בהרצליה. לפני מספר חודשים זכה בפרס כמגדל שמן.

"רפול היה לוחם גדול, שמדינת ישראל חייבת לו הרבה", אמר עליו אלוף (מיל') אורי שגיא, שהיה פקודו בתפקידים שונים. "הוא לא היה איש של דיבורים, אלא איש של פשטות, איש של השקפת עולם מגובשת, איש שמדינת ישראל וחינוך בני הנוער שלה היו הדברים החשובים ביותר בעיניו".

"כשהוא מונה לתפקיד השר לאיכות הסביבה, זה היה בזמן הקדנציה השנייה שלו בתפקיד שר החקלאות", אומרת יו"ר ממן ומנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה לשעבר, נחמה רונן, שהקימה איתו את צומת ב-1984. "אחרי מספר ימים הוא אמר, שאין ספק שזה אחד המשרדים החשובים ביותר. אמנם הוא לא ראה תמיד את העובדות עין בעין עם ארגוני הסביבה, אך אין ספק שראה בנושאים אלה חשיבות עצומה".

לדבריה, "רפול היה אדם ערכי מאוד, כאשר חינוך וחברה עמדו תמיד בראש סדר העדיפות שלו. הוא היה מוכן לנסוע לכל בית ספר ולו הקטן ביותר, כדי לשוחח עם תלמידים. הוא מעולם לא שיחק במשחקי יוהרה ואף פעם לא שאל כמה תלמידים יהיו בקהל".

באשר לביקורת שהוטחה מדי פעם באיתן, בדבר ניסוחיו הפתלתלים ונטייתו לקמץ במילים, אומרת רונן, שהוא היה קמצן במילים כשהיה לו נוח, במיוחד בחברת עיתונאים אותם לא חיבב במיוחד, אך היה בעל השקפת עולם מגובשת וסדורה.

רונן מדגישה, כי איתן לא התאכזב מהפוליטיקה, אך שמח שהפרק הזה בחייו תם. לדבריה, הוא היה מאושר בעבודתו בנמל היובל והיה גאה על כך שהוא שוב נועל נעלי עבודה שחורות, מאחר שבראש ובראשונה ראה את עצמו כאיש עבודה.