השינוי הארגוני במינהל: בקק"ל יילחמו בכוונה לרשום אדמותיה על שם המדינה

מסקנות הוועדה יוגשו בקרוב לשר התמ"ת ויו"ר מינהל מקרקעי ישראל, אהוד אולמרט, שמינה את הוועדה לייעול עבודת המינהל.

לדברי לקט, קרקעות הקק"ל מוגדרות כאדמות פרטיות בניהול המדינה. משמעות העברת קרקעות אלה לידי המדינה כמוה כהפקעת קרקעות פרטיות, אמר.

לדברי לקט, ההמלצה חמורה במיוחד על רקע בג"ץ מכוש, שהוגש על-ידי האגודה לתכנון אלטרנטיבי, של חנא סוויד והאגודה לזכויות האזרח, הדורשת לאפשר לאזרחים ערבים לחכור את אדמות הקק"ל.

לדעת לקט, דווקא בעיצומו של ויכוח זה, מן הראוי לקבוע שאדמות קק"ל שייכות לעם היהודי, וזאת בניגוד לאדמות המינהל השייכות למדינה, ולכן יש להחכירן על-פי עקרונות השיוויון.

המלצה נוספת של ועדת גדיש, לה מתנגד לקט, היא להקטין את מספר נציגי הקק"ל במועצת מקרקעי ישראל, בטענה שזו תאפשר לנציגי הקק"ל לטרפד החלטות של המועצה. כיום חברים במועצה 27 חברים, מהם 13 נציגי ממשלה ונציגי ציבור ו-13 נציגי קק"ל. קול נוסף שייך ליו"ר המועצה. לדברי לקט, מספר נציגי הקק"ל במועצה מעוגן בחוק, לוועדת גדיש אין שום מעמד חוקי, ולכן אין לה שום סמכות לדרוש את הקטנת מספר החברים.

לאחר בג"ץ מכוש הציע לקט למדינה לבצע החלפת קרקע. המדינה תקבל לידיה את קרקעות הקק"ל במרכז הארץ ותיתן בתמורתה קרקעות בנגב ובגליל.

עוד הציע לקט, שהמדינה תעביר לקק"ל 500-400 מיליון שקל בשנה, בעזרתו היא תוכל להמשיך ולהגשים את יעדיה. הצעה נוספת היתה להפריד את קרקעות הקק"ל מהמינהל, ולאפשר לקק"ל לנהל את אדמותיה בעצמה.

עוד בהמלצות ועדת גדיש, שיווק קרקעות המינהל יעשה עם זכויות עתידיות; רישום הקרקעות יעשה בטאבו רק לאחר פרצלציה; להמשיך במבצע ההיוון לתעסוקה ולמגורים במגזר העירוני; העברת רוב עבודת התכנון למשרד הפנים ולרשויות המקומיות, זאת בניגוד למצב השורר כיום, שבו המינהל מתכנן מתחמי קרקע גדולים באמצעות חברות מתכננות ומנהלות. בנוסף, הומלץ להעביר את רוב שיווק הקרקעות למשרד השיכון.

עוד מומלץ להפוך את המינהל לסוכנות ביצוע או לרשות עצמאית תחת שלוש חטיבות - חטיבת שירות, חטיבה עסקית וחטיבת השמירה על הקרקע. המלצה נוספת היא למנות צוות בינמשרדי שיגיש לממשלה הצעה בדבר עיגון החלטות מועצת מקרקעי ישראל בחקיקה בכנסת.