צל כבד

עו"ד עמיר גשרי ייצג את המתלונן, בוריס מוסקוביץ, בתביעת נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מתאונת עבודה. בית הדין המשמעתי המחוזי ת"א של לשכת עורכי הדין הרשיעו בכך שקיבל מחברת הביטוח 155,000 שקל, העביר למתלונן רק 120,000 שקל, 5,000 שקל נגבו כשכ"ט עו"ד, אך את יתר 30,000 השקלים שילשל לכיסו.

בית הדין המשמעתי המחוזי גזר על עו"ד גשרי 3 שנות השעייה בפועל מחברות בלשכה. שני הצדדים - הוועד המחוזי מזה, ועו"ד גשרי מזה - ערערו לבית הדין הארצי. זה החליט להקל בעונש ההשעייה בפועל, והעמידו על תקופה של שנתיים.

שוב ערערו שני הצדדים, הפעם לבית המשפט העליון (פסק הדין נכתב ע"י השופטת עדנה ארבל, בהסכמת עמיתיה), שהחליט להשיב על כנו את העונש המקורי (3 שנות השעייה בפועל), בציינו כי אין מחמירים עם עו"ד גשרי, בשל הכלל לפיו אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם.

במסגרת פסק הדין חזרו שופטי בית המשפט העליון והדגישו את חובתו של עורך הדין לפעול בנאמנות ובמסירות לטובת לקוחו. עליו לפעול לא רק במיומנות וברמה מקצועית גבוהה, אלא עליו לנהוג בכל הבאים עימו במגע בכובעו כעו"ד באופן שיכבד את משלח ידו, ביושר ובהגינות.

הן מכוח הדין והן על פי החובות המוסריות והאתיות הרובצות עליו, חב עורך הדין בהקפדה יתירה ומיוחדת בהתנהגותו, לבל יטיל דופי בפעולותיו או במעמדו שלו, או במעמד מקצוע עריכת הדין כולו.

שמירת טוהר מחנה עורכי הדין הוא תנאי שאין בלתו לשמירת אמון הציבור בקהיליית עורכי הדין. ביצוע עבירות משמעת המעידות על חוסר מהימנותו מטיל צל כבד על מידת התאמתו של עורך הדין לעסוק בעריכת דין. *

(על"ע 7877/03 עו"ד עמיר גשרי נ. הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת"א, פס"ד מיום 1.12.04. השופטים אליהו מצא, עדנה ארבל וסלים ג'ובראן)