אלי אוזן, לשעבר מבעלי קבוצת נגה, חויב היום (ד') בבית משפט המחוזי בתל אביב לשלם לבנק המזרחי סך של 2.6 מיליון שקל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מנובמבר 2002, וכן הוצאות משפט בסך של 60 אלף שקל.
הבנק הגיש בנובמבר 2002 תביעה בסדר דין מקוצר נגד אוזן, בסכום של כ-2.5 מיליון שקל. זאת, על יסוד כתב ערבות שחתם עליו להבטחת חובותיה של חברת נגה אלקטרוטכניקה עד לסך של 2.5 מיליון שקל.
בהחלטתו לדחות את בקשת אוזן למתן רשות להתגונן קבע השופט אילן שילה, כי אוזן לא הציב תשתית עובדתית מפורטת לטענותיו ובשל כך בלבד דין הבקשה להידחות. לדברי שילה, אוזן לא השכיל לתת פרטים עובדתיים מרכזיים על טענותיו גם בתשובותיו לשאלות בא-כוח הבנק בחקירה שכנגד, והגנתו של אוזן נותרה אוסף של טענות ותו לא.
אוזן טען, בין היתר, כי במחצית 2002 הוא מכר את אחזקותיו בנגה ליצחק גולדנברג וקיבל עליו את כל התחייבויותיו ובכללם הערבות נשוא התביעה. לדברי אוזן, המכירה נעשתה בתיאום עם הבנק ובכך הסכים הבנק לשחררו מערבותו.
שילה קבע, כי התברר מתשובותיו של אוזן בחקירה שכנגד, כי לפחות במקרים אחדים לא היה ממש בהצהרותיו ובמקרים אחרים הוא לא יכול היה לתמוך את הצהרותיו במסמכים.
לדברי השופט, מדובר באיש עסקים, מנכ"ל של חברה שמחזורה מאות מיליוני שקלים בשנה, וטענתו, לפיה חתם על כתב הערבות ביום שישי בצהריים בשל איום של הבנק שלא יכבד צ'קים של החברה שמיועדים להיפרע ביום ראשון ויביא לקריסת החברה, מצריכה תשתית מפורטת הרבה יותר מזו שאוזן הואיל להעמיד בפני בית המשפט.
לדברי שילה, טענתו זו של אוזן אינה מתיישבת עם טענתו האחרת, לפיה חתם על כתב הערבות כדי לקבל הלוואה בסך 2.5 מיליון שקל למשך חודשיים. גם לגבי טענה זו הוא לא השכיל לספק פרטים ולהראות במסמכים את קבלתה.
שילה קבע, כי גרסתו של אוזן איננה מפורטת כנדרש והיא אף נראית הגנת בדים. אשר על כן, החליט השופט לדחות את בקשתו של אוזן למתן אישור להתגונן ולחייבו בהוצאות הבנק בסכום של 10 אלף שקל. (ת.א. 2291/02).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
