עיריית מודיעין מבקשת לערער בסכסוך אגרת המים מול הקבלנים

כתב ההגנה הוגש במסגרת תביעה של התאחדות הקבלנים להשבת כספים, שבית המשפט העליון קבע כי נגבו שלא כחוק, תחת ההגדרה "אגרת מים". מדובר בגלגול משפטי נוסף במערכה משפטית המתנהלת מספר שנים בין הקבלנים לעירייה.

בנובמבר 2001 פסק בית המשפט העליון, כי החוק לא מתיר לעירייה לגבות אגרה מקבלנים, כשהיא עצמה אינה מניחה את צינורות המים. במודיעין הקימו הקבלנים תשתיות והניחו צינורות מים שחיברו את אתרי הבנייה לצנרת הראשית בעיר. למרות האמור, גבתה מהם העירייה אגרת חיבור מים.

לאחר פסק הדין בעליון, ביקשה העירייה דיון נוסף, אשר נדחה גם הוא באוגוסט 2003. לאחר פסקי הדין פנו הקבלנים לעירייה, ודרשו השבה של למעלה משלושה מיליון שקל אשר נגבו ביתר, בהסתמך על חוק העזר שבוטל על ידי בית המשפט העליון.

בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט המחוזי העלתה העירייה שורה של טענות. בין השאר, ביקשה העירייה לתקן את כתב ההגנה, בטענה כי היא מוסמכת לגבות את האגרה האמורה, על-פי חוקים אחרים שלא יידונו בבית המשפט.

השופטת דותן קבעה כי הבקשה לוקה בחוסר תום לב ודחתה אותה. השופטת ציינה, כי ביהמ"ש העליון החליט שהעירייה לא הצליחה להצביע על מקור אחר בחוק, המסמיך אותה לגביית האגרה, לאחר שנבחנו טענותי.

על כך מבקשת עיריית מודיעין לערער לעליון. העירייה טוענת כי סוגיה זו עשויה להכריע את אפשרות עמידתן של רשויות מקומיות רבות בפני פרץ אימתני של תביעות כספיות רבות בסכומים המגיעים למאות מיליוני שקלים, להשבת דמי אגרות לחיבור מים שנגבו על ידי הרשויות באישור ובהסכמת משרד הפנים.

מודיעין טוענת, כי הסוגיה היא בעלת חשיבות כלל ארצית ומשתרעת על סמכויותיהם של כלל הרשויות המקומיות במדינה לכסות עלויות של מתן שירותי אספקת מים. חיוב הרשויות להשיב את הכספים יפגע, לטענתה, בתפקוד הרשויות וביכולתן לספק שירותים הכרחיים לרבות ניקיון, תברואה, חינוך ורווחה ועוד.

את הבקשה הגיש עו"ד משה זוהרי. (רע"א 11191/04).