הערכות בשוק ההון: מדדי החודשים נובמבר ודצמבר יירדו ב-0.1%

על פי התחזיות, צפוי מדד נובמבר להציג ירידה של 0.1%, וכמוהו גם מדד חודש דצמבר. מדדים אלו יסכמו את 2004 כולה באינפלציה מתונה מאוד, של 1%, בדומה לרף התחתון של יעדי הממשלה (1%-3%).

בסך הכל, ישנה זהות גבוהה מאוד בין הגופים השונים בתחזיותיהם לנובמבר - מרבית הגופים צופים ירידה של 0.1% במדד, כשרק גוף אחד, הבנק הבינלאומי, צופה דווקא עלייה של 0.2% במדד בנובמבר. סולומון שוקי הון ואינפיניטי גרופ הם הגופים הבולטים בכיוון השני, עם צפי לירידה של 0.2% במדד.

שוקי אברמוביץ', מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, צופה שמדד נובמבר יישאר בלא שינוי, וכי בדצמבר צפויה ירידה של 0.1% במדד. לדבריו, המגמה המתונה במחירים תימשך גם בינואר, כך שגם 2005 תיפתח במדד אפסי. עם זאת, לדבריו השנה הבאה כולה תסתכם באינפלציה גבוהה מעט יותר מהשנה הנוכחית, בעקבות פיחות מסוים שהוא צופה שיתרחש בשקל במהלך 2005.

בנוגע למדד נובמבר, אומר אברמוביץ' כי כל הסעיפים המט"חיים, ובראשם סעיף הדיור, יקזזו את העליות במדד, בעקבות הייסוף בשקל. מנגד, צפויות עליות במספר סעיפים, ובראשם סעיף הפירות והירקות, שמככב בשבועות האחרונים בעליות חדות, כגון העליות החדות במחירי המלפפונים, שבלטו במדד אוקטובר.

צפי לביקושים

* מה ניתן ללמוד על רמות הביקושים במשק מהמדדים הנמוכים שצפויים?

"יש התמתנות מסוימת בקצב גידול הביקושים, אבל פרמטרים שונים משקפים צפי לגידול בביקושים במשק. הנתונים המפתיעים ביותר לחיוב מגיעים משוק העבודה, כשבתשעת החודשים הראשונים של השנה חלה עלייה של 2.5% בשכר השכירים ביחס לתקופה המקבילה. מה שזה אומר, זה שלציבור יש יותר כסף. גם אם הכותרות אומרות שהמיתון נמשך וישנו משבר בכמה תחומים, בפועל המספרים הללו מראים שהציבור מרוויח יותר, ושיותר ויותר אנשים מצטרפים למעגל העבודה".

* מתי זה יתגלגל גם למחירים, קרי לאינפלציה?

"הגלגול של הביקושים למחירים צריך להגיע רק כאשר יש שינוי דרמטי מצד אחד, וכשהפרמטרים האחרים קבועים. אלא שלצד תהליך העלייה בביקושים, ישנו תהליך של ירידה בעלויות בעקבות הייסוף בשקל, וכן בשל ירידת מחירי הסחורות בעולם בשל מה שקורה באסיה, בעיקר בסין. כך שישנו לחץ כלפי מטה על המחירים, וזה מנטרל את העליות שמגיעות מצד הביקושים. לאור זאת, אני לא רואה תהליך אינפלציוני מתעורר".

* הריבית במשק עומדת כיום כמעט על שפל היסטורי - 3.9% בלבד. מחר צפויה הריבית בארה"ב לעלות ל-2.25%. פער ריביות כל כך נמוך - 1.65% בלבד, לא מסכן את היציבות בישראל?

"פער של 1.65% הוא הפער שהיה בתחילת 2002, שזו השנה האחרונה שבה ראינו פיחות חד בשקל מול הדולר, כשהמטבע האמריקני זינק ב-9% בכמה חודשים. זה פער נמוך וזה מאוד משמעותי, למרות שאנחנו לא פוסלים את האפשרות שבנק ישראל יוריד את הריבית גם בחודש הבא, והפער יקטן ל-1.45% בלבד - הפער הנמוך ביותר אי פעם".

לא חושש מכמות הכסף

* שילוב כזה, של גידול מתמשך בכמות הכסף מחד, ופער ריביות כה נמוך מאידך, זה לא מתכון בטוח לאסון פיננסי ולהתפרצות אינפלציונית?

"אני פחות מוטרד מכמות הכסף, כי ישנם מחקרים בעולם שמחלישים את הקשר בין הנתון הזה לבדו לאינפלציה, וצריך להסתכל על המכלול הרחב, שבו אני לא רואה איום גדול, לפי שעה. כשיש משברים או תרחישים של פיחותים גדולים או התפרצות אינפלציונית, זה נובע בדרך כלל כשברקע יש איום על הכלכלה. ב-2002 זה היה במצב כלכלי רעוע עם בעיית תקציב מאוד קשה, וב-1998 זה היה על רקע פיצוץ בינלאומי בשוקי המטבעות. כרגע אין איום דרמטי שיכול לעודד מהלך שכזה".

מחכים לג'ורג' בוש

* דווקא ישנו איום בינלאומי לא קטן בדמות הגירעון התקציבי הענק בארה"ב - איום שאפילו גרינספן הביע חשש מפניו. אם הבועה הזו תתפוצץ אנחנו עלולים בהחלט לחטוף לא מעט ריקושטים.

"ישנו חשש לא קטן מהגירעון בארה"ב, וזה תלוי מאוד בהתנהגות של האמריקנים. בעוד כמה שבועות, כשיתברר הרכב הממשל החדש של בוש, נהיה חכמים יותר בנוגע למדיניות הכלכלית החדשה שם, וכיצד תיפתר הבעיה. יחד עם זאת, עם כל הגירעון בארה"ב, ישנו כרגע מצב של יציבות בעולם, ואם האמריקנים יפעלו בדרך הנכונה, המוקש הזה יפורק מבלי לגרום למשבר עולמי. אם לא יהיה פתרון חכם לכך, עלול להיווצר משבר בינלאומי, וגם אנחנו נסבול ממנו, כי לישראל אין השפעה על השווקים הבינלאומיים".

* בהנחה שבעיית הגירעון האמריקנית תיפתר, כיצד תראה 2005 במשק הישראלי?

"אנחנו אופטימיים מאוד, ותחזית הצמיחה שלנו צופה 4.1% - מעל לתחזיות של הגופים הרשמיים.

"יתרה מכך, אנחנו חושבים שהצמיחה תובל על ידי גידול בתמ"ג לנפש ב-2.3%, ואת המגמה תוביל הצריכה הפרטית, שצפויה לגדול בעקבות התאוששות בביקושים - מה שיביא לצמיחה בריאה של המשק גם ב-2005". *