כרוניקה של שריפה ידועה מראש

באתר הפסולת הרעילה ברמת חובב מאוכסנים כ-70-75 אלף טון חומרים כימיים וחומרים מסוכנים, ללא תוכנית איכסון מאושרת; מנהל אתר, אבי טאוב, פוטר לאחרונה בעקבות דו"ח קשה על ניהול כושל ורשלני, ומקרים חריגים של דליפות חומרים; ח"כ פיני בדש: "נכון להיום, אין למועצת רמת חובב תוכנית פינוי תושבים או תוכנית התגוננות למקרה של הרעלה המונית"

במשך שנים מתריע כל גורם אפשרי, מקצועי, פוליטי וציבורי, כי אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב, דרומית לבאר שבע, הוא פצצת זמן כימית מתקתקת, וכי דחיית מימוש הפתרונות לבעיית החומרים המסוכנים המאוחסנים באתר, תביא לאסונות אקולוגיים ואנושיים. ולמרות זאת, טוענת מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, נחמה רונן, המדינה לא מקצה את המשאבים הנאותים לפתרון הבעיה.

כ-70-75 אלף טון חומרים כימיים וחומרים מסוכנים אחרים, מאוחסנים ברמת חובב, וכהגדרת נחמה רונן, ללא פיקוח, ללא בקרה, וללא אמצעי שליטה נאותים. עשרות חומרים מסוכנים מובאים לאתר - חלק בחביות וחלק במכלים - ומאוחסנים ללא כל שיטה או תוכנית אחסון מאושרת. עם השנים, בשל ליקויים באחסון, מכלי אחסון פגומים, קורוזיה, ועוד, דולפים החומרים מהחביות, יוצרים ריאקציות עם חומרים אחרים, וכך מתרחשים מדי חודש-חודשיים, אירועים מסוכנים - שריפות ודליפות לאוויר.

בעשר השנים האחרונות אירעו עשרות אירועים כאלה. חלק מהם דווחו לגורמים המתאימים, וטופלו בהתאם, חלק אחר לא דווחו, לפחות לא למשרד לאיכות הסביבה. זאת בשל חשש מביקורת ותגובת נגד של הממונים, על החברה לשירותי איכות הסביבה, חברה ממשלתית, המתפעלת ומנהלת את אתר הפסולת הרעילה.

לדברי יצחק גורן, סמנכ"ל לנושא חומרים מסוכנים במשרד לאיכות הסביבה, במשך עשרות שנים נוהל האתר בצורה פירטית ולא מסודרת. ההפעלה בוצעה על ידי אדם פרטי, בצורה רשלנית, ללא איטום, ללא פיקוח מקצועי.

בראשית שנות ה-80 הוצא הגורם הפרטי מן האתר ואת מקומו, תפסה החברה הממשלתית "מבני תעשיה", שניהלה את האתר עד 1988. לדברי גורן ניהלה מבני תעשיה את האתר בצורה טובה יותר אם כי לא מספיק מקצועית. ב-1988 החליטה הממשלה על הקמת החברה לשרותי איכות הסביבה, שתעסוק אך ורק באתר הפסולת המסוכנת. חברה זו מפעילה את האתר מ-1990.

עד אז נזרקה פסולת רעילה באתרים רגילים ובמקומות לא מקובלים. מאז הוקמה החברה חלו שינויים מהותיים ברמת הטיפול באתר ובכמות הפסולת שהגיעה אליו. לשיפור המצב תרמה גם הקמת המשרד לאיכות הסביבה, שדרש דרישות מקצועיות מהחברה.

כל גורם אפשרי, הקרוב לנושא, טיפל ומטפל בבעיית אתר הפסולת. בכנסת מטופל הנושא, באופן קבוע כמעט, על ידי ועדת ביקורת המדינה ומשרד מבקר המדינה, ועדת הפנים שלה וועדת המדע והטכנולוגיה. ח"כ פרופ' מיכאל נודלמן, למשל, גיבש הצעת חוק חדשה, שעיקרה הוא טיפול באתר הפסולת הרעילה ברמת חובב, וכל הטיפול, השינוע ותחזוקת החומרים הכימיים והרעילים על ידי גופים ציבוריים ופרטיים.

לטענת ח"כ נודלמן, מצב ההזנחה באתר הפסולת הרעילה ברמת חובב מסכנים את שלום הציבור בנגב. ארגון גרינפיס, למשל, טוען כי בשל אתר הפסולת הרעילה, כל אזור הר הנגב הופך להיות ל-TOXIC SACRIFICE ZONE. הסוכנות לשמירת הסביבה בארה"ב, הזהיר לפני כשנה וחצי, כי האתר הינו מסוכן וקיימת סבירות גבוהה שתתרחש בו תאונה קשה, שתפגע בחיי אדם ובבריאותם.

הסוכנות הזהירה את המשרד לאיכות הסביבה, כי אם מצבו של האתר יימשך כפי שהוא כיום, צפויים להתרחש בעתיד הקרוב אסונות, כגון שריפות, התפרצויות גזים רעילים והתפוצצויות, שיהוו סכנה לסביבה המיידית של האתר. הסוכנות המליצה לערוך בדק בית מקיף באתר, ולפרק בהקדם חלק מהחומרים הרעילים והמסוכנים. הסוכנות המליצה להעמיד את הטיפול באתר ובפסולת בראש סדר העדיפויות של המשרד לאיכות הסביבה, גם אם מדובר בתוכנית טיפול יקרה. שום המלצה לא מומשה.

עמותת "אדם טבע ודין" טוענת שמזה 4 שנים היא מתריעה על פגמים וסיכונים באתר לסילוק פסולת רעילה ברמת חובב. מחקר שערכה העמותה, במימון הרשות לפיתוח הנגב, הצביע על מספר אוכלוסיות חשופות לסיכון גבוה. על פי המחקר גם אנשים החיים במרחק 15-10 ק"מ, מהאתר, בבאר-שבע, חשופים לסיכונים. בעמותה אומרים כי "הארוע מצביע על כשל מערכתי חמור ביותר, לו שותפים כל הגורמים המעורבים: המשרד לאיכות הסביבה, המועצה התעשייתית רמת הנגב והחברה לשירותי איכות הסביבה".

לא מעט גורמים ציבוריים בבאר שבע ובנגב, מתריעים בשנים האחרונות, על הנעשה באתר. ח"כ פיני בדש: "אם יקרה איזשהו אסון בהיקף נרחב, באתר הפסולת הרעילה ברמת חובב, זה יהיה יותר גרוע מפצצת אטום. נכון להיום, אין למועצת רמת חובב תוכנית פינוי תושבים או תוכנית התגוננות למקרה של הרעלה המונית". באזור האתר קיימים מספר בסיסי צה"ל ומאות בדואים מתגוררים במאהלים. בכל אירוע של דליפת חומרים ושריפות, שהפכו בשנים האחרונות למראה שכיח, הם הראשונים לפינוי.

אחד הגורמים הבעייתיים בסוגיה זו היא החברה לשירותי איכות הסביבה. בימים האחרונים בוחנת ועדת בן-דרור את מועמדותו של ד"ר אורי מרינוב לתפקיד יו"ר החברה. אם תאושר, הוא יחליף את היו"ר הקודם של החברה, יעקב היכל, שהתפטר מתפקידו, בעקבות לחצים שהופעלו עליו על ידי השר רפאל איתן ומנכ"ל משרדו, נחמה רונן.

בחברה לשירותי הסביבה סוערות בימים האחרונים הרוחות, בעקבות הדו"ח החמור של וועדה שמינה השר איתן, לבדוק את המתרחש בחברה, את הפעלת האתר וטענות לניהול כושל ורשלני של האתר, שבעטיו אירעו באתר מקרים חריגים של דליפות חומרים כימיים מסוכנים. בעקבות הדו"ח החליט דירקטוריון החברה לפטר את מנהל האתר, אבי טאוב.

בחודשים האחרונים, הביעו גורמים בכירים במשרד לאיכות הסביבה, ובהם השר איתן והמנכ"ל רונן, חוסר שביעות רצון מתפקודם של היכל וטאוב. הביקורת נגד טאוב התבטאה בעיקר בשאלת תפקודה של החברה, והאם היא עומדת בעיקר היעדים שלה, טיפול באלפי טונות החומרים הכימיים המסוכנים שבאתר, ואחסונם.

על רקע אי זה, ביצעה הנהלת המשרד לאיכות הסביבה בדיקה יסודית, ונתגלו עשרות ליקויים בטיחותיים בהפעלת אתר הפסולת. לאור ממצאי הבדיקות נתבקש היכל להסיק מסקנות אישיות, או להביא להפעלה תקינה של החברה, כמו גם אתר הפסולת.

הנהלת המשרד טוענת כי בשל ההפעלה הלקויה של האתר, היה למי מהבכירים בחברה עניין להסתיר את הליקויים שנתגלו באתר, ובכירי החברה לא דיווחו באופן מסודר למשרד לאיכות הסביבה על הליקויים. בשל כך, פנה המשרד למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, ציפי לבני, בדרישה כי תיערך בדיקה מקיפה ויסודית של נהלי העבודה של החברה, והאם החברה מתקיימת על פי החוק.

את הפסולת המסוכנת מחלקים לשתי קבוצות: הפסולת האנאורגנית, בה מטפלים בניטרול ובשיטות אחרות ובסוף מטמינים אותה; הפסולת האורגנית ממנה צריך להיפטר על ידי שריפה - שיטה מקובלת בעולם. אלא שלא היתה משרפה לפסולת כזו ולכן הצטברה כמות גדולה מאד של פסולת אורגנית לא מטופלת. היא נקברה באדמה, ללא טיפול, במחשבה שיום אחד תוקם משרפה ואז תוצא הפסולת ותועבר אליה. כך הצטברה באתר כמות של 75-65 אלף טון אשפה אורגנית שאמורה להישרף. בנוסף, מופנים לרמת חובב מידי שנה כ-14 אלף טון פסולת אורגנית מסוכנת חדשה.

המהלכים לבנית המשרפה, בהקמתה הושקעו כ-21 מיליון שקל, זורזו תוך שהם מלווים בהתנגדות תושבי האזור והארגונים הירוקים. על מנת להתגבר על ההתנגדויות הוקמה ועדה לא פריטטית, שכללה את נציגי הציבור המתנגד והתומך. לאחר קשיים ומבחני ביצוע מורכבים הוקמה המשרפה בצמוד לאתר הפסולת. תהליך ההרצה הסתיים ולפני כ-3 חודשים החלה לפעול בצורה סדורה. בתוך שנה תגיע המשרפה תגיע למלוא תפוקתה, כ-15 אלף טון בשנה.

לדברי גורן, המאזן המספרי בין כמות החומר הקיים וכושר השריפה מוכיח כי המשרפה לא מסוגלת לשרוף את כל הפסולת הנקלטת והקיימת, אלא בעוד 15-10 שנה. לכן החליט המשרד לאיכות הסביבה לפני יותר משנה להגדיל את כושר השריפה ל-20 אלף טון בשנה. הדבר כרוך בעלות של מאות אלפי דולרים.

באתר רמת חובב מצויות הוראות בטיחות וטיפול בפסולות. פסולת ליתיום היא פסולת רגישה ובעייתית. היא מגיעה באמצעות סוללות פסולות או כאלה שפג תוקפן. בשל רגישותן הרבה של הסוללות למים וחמצן נוהגים להטמין את הפסולות בחביות מוצפות בשמן מינרלי, שמן מנועים, המגן מחדירת מים.

מאחר והחומר ידוע ברגישותו, ולא ניסיון העבר, הוקם מבנה מיוחד בתוך מחפורת עמוקה מאד, מעין בונקר. בתוכה נבנתה סככה ועל גבי רצפת בטון אוחסנה הפסולת. גורן מניח שנקיטת האמצעים הללו צמצמה את מימדי הארוע. במשרד לא יודעים עדיין מה קרה. אחת ההנחות אומרת שמספר חביות נפלו וכתוצאה מטיפול עובדי האתר התלקחה אחת מהן.

קיימים מספר פתרונות אפשריים: יש להקצות שטח גדול יותר לאתר על מנת לווסת את הצפיפות וליצור בידוד באיחסונים. בנושא זה יש בעיה עם מנהל מקרקעי ישראל בהקצאת השטח, וגורן מניח שהיא תיפתר.

כדי להתגבר על הפיגור ניתן להגדיל את כושר השריפה של המשרפה, כדי שהשטח החשוף כיום ייעלם מהר ורמת הסיכון של האתר תרד משמעותית. לאחר מכן תטופל הפסולת הקבורה. קיימת גם אפשרות של שריפה בכמויות קטנות ובצורה מבוקרת. צריך להגיע לאיזון בין הפסולת הנכנסת והנשרפת.

פתרון נוסף הוא לטפל מיידית בבעיות הבטיחות שאותרו באמצעות מיגון, מערכות התראה וגילוי מוקדם. בנוסף, יש לעבור לשיטות איחסון מתקדמות. המשרד לאיכות הסביבה מצוי בשלבים סופיים של גיבוש דרישות מהחברה תוך שהוא מסתייע בידע ומומחים מחו"ל.

היה ניסיון של המשרד לאיכות הסביבה להעביר את האתר 50 ק"מ מרמת חובב, לפקועה. הנושא לא הגיע אפילו לסיום הבדיקות בשל התנגדות ציבורית עזה. המחשבה להעביר את האתר לאזור אחר בארץ איננה מעשית כיוון שרוב הפסולת המסוכנת, %80-%70, נוצרת במפעלים בדרום.

הפסולת מגיעה אל האתר במשאיות ממסוף מיוחד שהוקצה לחומרים המסוכנים בתחנת הרכבת בבאר-שבע. במשרד לאיכות הסביבה טוענים כי רמת הסיכון של מסוף זה גבוהה מאד לאוכלוסיה בטווח של עד 800 מ' ממנו. בעקבות מסקנות סקר שערך המשרד, החליטה הממשלה לפני 3 שנים להעביר את התחנה לאזור התעשיה רמת החובב. התכנון בוצע אבל העברה עצמה עד יין לא, בשל עלות של 110 מיליון שקל. חלק ממקורות התקציב לא נמצאים עדיין