הכל בדולר: בארינבוים רכש את פולגת ונפטר מפעילותה בטורקיה ללא תמורה

צביקה בארינבוים לא מבזבז זמן. ביום חמישי השלים בארינבוים את רכישת השליטה בחברת הטקסטיל פולגת , מידי כלל תעשיות וכעבור פחות מ-24 שעות נקט בצעד משמעותי ראשון להבראת החברה: מכירת חלקה בחברה-הבת הטורקית גוני פולגת (51% מההון) תמורת... דולר אחד.

פולגת מדווחת, כי מכרה את חלקה בגוני (GUNEY) לחברה זרה, ככל הידוע בבעלות ישראלית, וזאת כנגד 50% מכל הסכומים שתפיק הרוכשת בשלוש השנים הקרובות ממניות החברה הטורקית, לרבות ממכירת מניותיה לצד ג', דמי ניהול וכל דרך אחרת. כתוצאה מהמכירה צפויה פולגת להפריש להפסד את יתרת השקעתה בחברה-הבת הכושלת - 15 מיליון דולר - בדו"חות הרבעון הרביעי של השנה החולפת.

כאמור, עוד בטרם מכירת חלקה בגוני, הועברה השליטה בפולגת לידי צביקה בארינבוים (באמצעות חברת סילברבוים) ועופר גלבוע (מנכ"ל פולגת). השניים (בארינבוים 85%, גלבוע 15%) ישלמו לכלל תעשיות כ-34 מיליון דולר תמורת 71% ממניות פולגת. מחיר העיסקה משקף שווי של כ-48 מיליון דולר לפולגת, 20% מעל מחיר השוק ובדומה להון העצמי של החברה. בנק הפועלים, דיסקונט והפניקס, מימנו את הרכישה עבור בארינבוים וגלבוע.

בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים, קיבלה כלל תעשיות 29 מיליון דולר מהתמורה במועד חתימת העסקה. יתרת התמורה תתקבל על פני תקופה שלא תעלה על 4 שנים וכוללת ריבית. המכירה תגרום לכלל תעשיות לרשום הפסד הון של 10 מיליון שקל בדוחות הרבעון הרביעי של 2004.

ההחלטה על יציאה מתחום הטקסטיל היא החלטה אסטרטגית שהתקבלה בקונצרן אי.די.בי, בעל השליטה בכלל תעשיות, כבר לפני שנה, כאשר הקונצרן ניסה למכור את אחזקתו בחברת כיתן. עם זאת, הסיבה העיקרית שהביאה את כלל תעשיות למכור את האחזקה בפולגת דווקא כעת היא ההסתבכות של החברה-הבת גוני פולגת, שעוסקת בייצור ושיווק בדים.

גוני פולגת מוחזקת ב-51% על ידי פולגת וב-49% על ידי קבוצת באשר בטורקיה. לקבוצת באשר (השותף הטורקי) קיימת זכות סירוב ראשונה לרכוש את חלקה של פולגת בגוני, שהפסידה יותר מ-30 מיליון דולר בארבע שנות קיומה.

בין השותפים בגוני קיימים חילוקי דעות מתמשכים ורק לפני שבועיים הודיע השותף הטורקי לפולגת כי בכוונתו לפתוח בהליכי בוררות נגדה בטענה שהפרה את התחייבויותיה בהתאם להסכם בעלי המניות מספטמבר 2000, ובעיקר התחייבות להעמדת אשראים לטובת גוני פולגת בסך של עד 15 מיליון דולר. פולגת מצידה טוענת כי מילאה את כל התחייבויותיה על פי הסכם בעלי המניות ודווקא השותף הטורקי הוא שהפר את התחייבויותיו על פי ההסכם.

גוני פולגת רשמה הפסד של 9.7 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מדוחות פולגת עולה כי נשיא החברה התפטר לאחר פחות משנה, בעיקר עקב חוסר היכולת לממש את תוכנית ההבראה שהתווה לחברה, על רקע היחסים העכורים בין השותפים בגוני.

זה עוד לא הכל: פולגת דיווחה לאחרונה כי שותפה הטורקי בגוני נקלע לסכסוך עם אחד מהבנקים הגדולים בטורקיה, שהעמיד לגוני את רוב האשראי למימון פעילותה וזאת בשל חובותיו של השותף לבנק. במסגרת הסכסוך אף החל הבנק בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגד השותף הטורקי.

לאחר מכירת חלקה בגוני נותרת פולגת עם פעילותה של החברה הבת בגיר, המתמחה בעיקר בייצור ושיווק של אופנה מחויטת (חליפות, ז'קטים ומכנסיים). פעילותה של בגיר, המקור לרווחי פולגת בשנים האחרונות, מתבצעת באתרי ייצור בירדן, מצרים, סין, ישראל (קריית גת) וכן קבלני משנה ברחבי העולם.

בגיר תרמה בחודשים ינואר-ספטמבר כ-77% מהכנסותיה של פולגת, שהסתכמו ב-147 מיליון דולר (גידול של 14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד). עיקר הגידול במכירות נזקף לעלייה במכירות בגיר למרקס אנד ספנסר ובמכירות גוני פולגת לשוק האמריקני. חלקה של פולגת במכירות גוני בחודשים ינואר-ספטמבר עמד על 38.7 מיליון דולר והיווה 26% מהמכירות. בשנת 2003 עמדו מכירותיה הכוללות של גוני על כ-94 מיליון דולר.

הרווח התפעולי של פולגת בתשעת החודשים ראשונים הסתכם בכ-5 מיליון דולר, לעומת 1.9 מיליון דולר בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח התפעולי מיוחס ברובו לעלייה ברווח התפעולי של בגיר (9.8 מיליון דולר) בקיזוז ההפסד התפעולי של גוני (4.4 מיליון דולר). בשורה התחתונה הציגה פולגת רווח נקי של 4.6 מיליון דולר, לעומת 800 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי יכול היה להיות גבוה יותר אילולא נאלצה החברה להכיר בחלקה בהפסדי חברת גוני - 4.8 מיליון דולר.

ההשקעה בפולגת היא ההשקעה הגדולה ביותר שביצע בארינבוים עד היום. איש העסקים הצעיר עמד אשתקד בפני עיסקת ענק שבה אמור היה לרכוש מידי משפחת דנקנר את השליטה בחברת דור כימיקלים לפי שווי של כ-100 מיליון דולר. למזלם של בארינבוים ושותפו לעיסקה המתוכננת, בני שטיינמץ, הרכישה לא יצאה אל הפועל. בהמשך נקלעה פעילותה של דור כימיקלים בחו"ל לקשיים והבוקר נסחרה החברה בשווי של 21 מיליון דולר בלבד - חמישית מהמחיר שאותו אמור היה בארינבוים לשלם.

תיק ההשקעות של סילברבוים כולל, מלבד פולגת, בעיקר את חברת התוכנה SPL, שבמהלך 2004 כמעט ונמכרה לקרן אייפקס תמורת כ-190 מיליון שקל, אך בסופו של דבר לא יצאה העיסקה אל הפועל. באמצעות SPL שולטת סילברבוים בחברה הבורסאית וורלדגרופ הולדינגס, הנסחרת בשווי של כ-100 מיליון שקל והפועלת בתחומי התקשורת (באמצעות חברת סאטקום), התוכנה (באמצעות וורלדגרופ קונסלטינג) והספנות (וורלדגרופ שיפינג).

זרוע פעילות אחרת של סילברבוים היא חברת רובומטיקס, החולשת על החברה הגרמנית התעשייתית פרנץ קאלף ועל פעילות המכירות והשירות של תדיראן טלקום, שנרכשה אשתקד תמורת כ-30 מיליון שקל (וסכום דומה בנטילת התחייבויות בגין 120 עובדי הפעילות הנרכשת).