סיפור לידתה של לוסנט, אחת מענקיות התקשורת העולמיות, החל באוקטובר 1995, באולמות פאל אקספו בז'נבה, שווייץ, כשבוב אלן, הנשיא הכל יכול של AT&T, הכריז במסיבת עיתונאים בינלאומית על פיצול חברת התקשורת השנייה בגודלה בעולם לשלוש חברות נפרדות. AT&T היתה אז חזקה ושולטת, והמהלך היה מהפכני. השקענו יותר מדי אנרגיה, אמר אז אלן, בהקמת חומות סיניות בין החטיבות השונות, במיוחד בין המפעילות למייצרות, ואנחנו מפסידים יותר מדי לקוחות הפוחדים, בצדק, שחומות סיניות אלה אינן די גבוהות.
לאחר ההפרדה נותרה AT&T החברה המפעילה בארה"ב תקשורת איזורית, בינלאומית וסלולרית (מאז רכשה את מקאו האמריקאית, כיום AT&T-וויירלס שהתמודדה במכרז למפעיל סלולרי שלישי בארץ בתוך קבוצת תפוז). חטיבת המחשבים חזרה לשמה המקורי, NCR, מהתקופה שלפני רכישתה על ידי AT&T, ואילו לחטיבת תשתיות התקשורת וציוד הקצה ניתן השם לוסנט וסופחה לה גם בל לאבס - מעבדות בל המפורסמות שבין היתר עשו את פיתוחי הציוד של AT&T.
במקביל להכרזה על הפיצול, החלו בפיטורי כ-40 אלף עובדים. לצורך מימון הפרישה וההפרדה הפרישה AT&T 6.25 מיליארד דולר. הליך ההפרדה בוצע באמצעות הנפקתן של שתי החברות החדשות ותהליך של החלפת מניות (עד היום מחזיקים אלפי בעלי המניות של AT&T גם מניות של NCR ולוסנט).
לוסנט ויתרה על המותג יקר הערך AT&T בשמה, כדי ליצור את החומה הסינית העבה ביותר, ונאלצה להתמודד עם בעיה של תדמית, שכן, מי בכלל הכיר את השם החדש והמוזר, לוסנט. הלקוחות שלה היו הרי המתחרים בפועל ובפוטנציה של AT&T. באוקטובר 1996, כאשר הציגה לוסנט את מוצריה כחברה נפרדת בתערוכת voice בלונדון (ואת הלוגו, עם העיגול האדום) לא היה ברור עדיין - אפילו לעובדים - מהי בדיוק החברה החדשה. ב-1997 התחילה החברה לצמוח במהירות, וב-1998 החלה במסע רכישות. בין היתר, רכשה את לננט הישראלית - שזוהתה כשייכת לאותן חברות שתאמו את האסטרטגיה העסקית שלה.
כשנתיים לאחר הקמתה, מציגה החברה שתי פנים: האחת, של חברה צעירה מבחינה ארגונית עם כל היתרונות, והשנייה, של חברה עם מורשת טכנולוגית של 125 שנים שגם לכך יש כמובן לא מעט יתרונות. נראה שהיא מצליחה ליהנות משני העולמות.
קתי פיצ'רלד, סגנית נשיא ליחסי ציבור, פרסום וקשר עם משקיעים, אומרת כי לוסנט היא היום הספק הגדול בעולם של ציוד תקשורת, מדורגת במקום ה-35 ברשימת ה-500 של המגזין פורצ'ן. החברה מעסיקה 135 אלף עובדים ב-90 מדינות, כולל 24 אלף עובדים בבל לאבס. לוסנט מחולקת מחוץ לארה"ב לחמש חטיבות: קנדה, סין, אסיה והפסיפיק, האיים הקריביים ודרום אמריקה, ואירופה, המזה"ת ואפריקה. יו"ר ומנכ"ל החברה הוא ריץ' מקגין והמשנים לו הם דן סטנזיון (נשיא בל לאבס), דון פטרסון, בן וריין ופט רוסו. פורצ'ן, אגב, בחר לפרסם בעמוד השער שלו את תמונתה של בקרלי פיורינה, נשיאה גלובלית של שירות הלקוחות בלוסנט, בעקבות בחירתה ימים ספורים קודם לכן כאישה בעלת הכוח הגדול ביותר בעולם העסקים בארה"ב.
מאז הקמתה, רושמת החברה גידול מתמיד בהכנסות. ב-1997 הן הגיעו ל-26.4 מיליארד דולר - גידול של %15.6 לעומת 1996. בתשעת החודשים הראשונים של 1998 הגיעו ההכנסות ל-22.1 מיליארד דולר, בעקבות קפיצה בעקומת הגידול לשיעור של %19.4. הרווח הנקי היה ב-1977 1.5 מיליארד דולר - גידול של %43 לעומת 1996, בה היה הרווח 1.1 מיליארד דולר. הגידול מ-1995 ל-1996 היה בשיעור של %90.6, ואין כמובן הוכחה טובה מזו להחלטה הנכונה שעשתה AT&T. בתשעת החודשים הראשונים של 1998 הרוויחה החברה 1.7 מיליארד דולר - קצב גידול של %52.8.
לוסנט נהנית היום מגל של צמיחה עולמית בתחום התקשורת. אם ב-1997 הסתכם שוק התקשורת העולמי ב-380 מיליארד דולר - מתוכם 100 מיליון דולר באסיה והפסיפיק (כולל סין) - התחזיות מצביעות על 650 מיליארד דולר בשנת 2001 - גידול של 270 מיליארד דולר בארבע שנים. אותם 380 מיליארד דולר ב-1997 התחלקו בין ספקי שירותים (161 מיליארד דולר), עסקים (129 מיליארד דולר) ומיקרואלקטרוניקה (90 מיליארד דולר).
המספרים ממחישים היטב את הגידול הצפוי. במאה השנים הראשונות בהן פועל מכשיר הטלפון הונחו 700 מיליון קווי טלפון. ב-20 השנים הבאות יונחו עוד 700 מיליון קווים. השימוש באינטרנט מוכפל כל שישה חודשים. כיום יש בעולם 40 מיליון מנויים וכ-140 מיליון בעלי גישה לאינטרנט. ברשת נפתחו כ-700 אלף חנויות וירטואליות שבהן הגלישה באינטרנט היא אקטיבית; כ-11 מיליון קבצי דואר אלקטרוני נשלחים מדי יום - צורת תקשורת חדשה, שלא היתה ידועה לפני חמש שנים; הגידול המרשים ביותר הוא בשוק הסלולרי. כיום יש בו כ-200 מיליון מנויים, ובעוד חמש שנים צפוי מספרם להגיע ל-700 מיליון.
בלוסנט אומרים שאינטרנט זה לא הכל וטלפוניה זו לא טכנולוגיית עבר. הטלקומוניקציה, לפי לוסנט, אינה שאלה של או/או אלא של ו/ו. האנשים צורכים היום יותר ויותר תקשורת מסוגים שונים. בשלוש השנים הקרובות שואפת החברה להשיג את השוק בתחומים שונים; בתוכנת תקשורת למשל, היא צופה גידול של %26 מעבר לגידול בשוק, בסלולר %20, ברשתות אופטיות %19, במיקרו-אלקטרוניקה %13 ובתקשורת נתונים %25.
המיקוד האסטרטגי של לוסנט הוא ההתלכדות בין תקשורת הנתונים לתקשורת הקולית. לשם כך, צריכה החברה להיכנס לשוק תקשורת הנתונים, בו לא עסקה כמעט קודם לכן. כיוון שאיחוד כל תחומי התקשורת תחת גג אחד הוא מגמה עולמית, והתשתית תהיה מבוססת כנראה על פרוטוקול אינטרנט, תצטרך לוסנט לרכוש חברות מתאימות, כפי שעשתה נורתל כשרכשה את ביי נטוורקס, וכמו סיסקו שרכשה מספר חברות. לכן, 1998 צפויה להיות שנת הרכישות.
הגדולה מכולן היתה של ליוינגסטון, חברה מובילה בטכנולוגיות גישה לאינטרנט. הבאה אחריה היתה פרומינט, של הישראלי מנחם אברהם, מפתחת מתג ג'יגהביט אתרנט, שנרכשה תמורת 200 מיליון דולר. הראשונה שנרכשה מחוץ לארה"ב היתה לננט הישראלית, המתמחה במתגי ATM, תמורת 117 מיליון דולר. העסקה נסגרה סופית ב-14 בספטמבר. ב-30 בספטמבר נסגרה עסקה נוספת, לרכישת JNA האוסטרלית, המתמחה בהעברת תקשורת נתונים.
הבעלות על בל לאבס, מפתחת מרבית המוצרים שלה, נותנת ללוסנט יתרון של זמינות ושליטה. "אנו צריכים לוודא, שלמוצר שאנחנו מוכרים עתה תהיה תאימות למוצרים עתידיים עליהם אנו עובדים עתה", אומרת פיצ'רלד, "וחלון הזמן היום בין דורות של מוצרים הוא בסך הכל תשעה חודשים".
"האינטרנט חשוב", אומרים בלוסנט, "אבל מהפכת התקשורת היא יותר מאשר רכזות ונתבים, היא מתקיימת ברשתות התקשורת בכלל ולא רק ברשת האינטרנט; ברשתות האופטיות, בדור הבא של רשתות הנתונים, ברשתות האלחוטיות, בגישה בפס רחב, במוצרי הסיליקון, בתוכנה, ברשתות הניהול ובשירותים. באיך שכל הרשתות האלה צריכות לעבוד ביחד ולספק שירותים עתידיים".
לא שבלוסנט מזלזלים בשוק האינטרנט. לפי חברת המחקר דטהקווסט, ההכנסה הכללית מאינטרנט בעולם הגיעה ב-1997 ל-11.2 מיליארד דולר. מדובר בהכנסות משירותים ולא מייצור מוצרים המשמשים לרשתות האינטרנט. מתוך זה, בצפון אמריקה היו 6.4 מיליארד דולר הכנסות, באירופה 2.3 מיליארד דולר, וביפן 1.2 מיליארד דולר הכנסות. סביר להניח שב-1998 ההכנסות לפחות יוכפלו. הצפי לגבי שנת 2001 הוא 28.9 מיליארד דולר הכנסות גלובליות, מתוך זה 14 מיליארד בדרום אמריקה.
ואינטרנט היא דווקא הדוגמה הטובה ביותר להתלכדות בין קול ונתונים ובין רשתות קוויות ואלחוטיות. שני כוחות מניעים אותה: הראשון, תהליך הדה-רגולציה הגלובלית הפותחת חלונות הזדמנות כמעט בכל מדינה בעולם, והשנייה - ההתקדמות הטכנולוגית בתחומי הסיליקון, האופטיקה, האלחוט והתוכנה, העתידה להגדיל את קיבולת הרשתות פי 250 עד שנת 2005.
מלבד ההכרח שיוצרת הדה-רגולציה אצל חברות מסורתיות, להתקדם מבחינה טכנולוגית כדי לעמוד בתחרות, היא גורמת להקמת חברות חדשות. לוסנט, כאמור, חתמה עד כה ב-1998 חוזים בשווי כ-9 מיליארד דולר וצופה חתימה על חוזים בסכום של עוד 9 מיליארד דולר עד סוף השנה. מרשים עוד יותר הנתון של %50 מאותם חוזים - 9 מיליארד דולר - הנחתמים עם חברות חדשות שהוקמו בעקבות תהליכי דה-רגולציה ופתיחת שוקי התקשורת לתחרות.
עולם שבו נורתל רוכשת את ביי נטוורקס; לוסנט את ליוינגסטון ולננט; סיסקו רוכשת עשרות חברות המכניסות אותה לתחום התקשורת הקולית; אריקסון מצהירה על אסטרטגיה מכוונת פרוטוקול האסטרטגיה ההפוכה של בן חמו: רק שת"פ "למגמת ההתלכדות בין תקשורת הנתונים לתקשורת הקולית בתחום התעשייה, יש סיבות כלכליות טובות", מסביר אריק בן חמו, נשיא ומנכ"ל חברת תקשורת הנתונים Com3, ששהה בשבוע שעבר בישראל לרגל ועידת ראש הממשלה לעסקים. "עלות הרכישה של המוצרים ועלות התפעול זולה יותר. אם אתה מלכד רשתות, אתה יכול ליצור יישומים חדשים שבחברות נפרדות אינך יכול לעשות. לדוגמה, מרכזי תקשורת (Call centers) על האינטרנט".
אבל בן חמו מדבר על כלכלה ולא על אידאולוגיה. מבין יצרניות התקשורת הגדולות בעולם, הן בתחום תקשורת הנתונים והן בתחום התקשורת הקולית, com3 היא היחידה שאינה ממזגת לתוכה או מפתחת אופרציות של תקשורת קולית. בן חמו מסביר: "יש שלוש אפשרויות לביצוע ההתכנסות. הראשונה, מיזוג בין חברות גדולות משני התחומים, כמו רכישת ביי נטוורקס על ידי נורתל; השנייה, רכישה של הרבה חברות קטנות, ביניהן חברות סטרט-אפ. סיסקו היא הדוגמה הטובה ביותר לכך; הדרך השלישית, אותה מיישמת com3, היא שיתופי פעולה אסטרטגיים בין חברות".
מדוע com3 נוקטת דווקא באסטרטגיה זו?
בן חמו: "מתוך שלוש חברות תקשורת הנתונים הגדולות, com3 היא היחידה שיכולה לבחור. ביי נטוורקס היתה חלשה ונרכשה על ידי נורתל, סיסקו ניסתה לעשות שיתופי פעולה עם לוסנט ונורתל ונכשלה, ולא נותר לה אלא לרכוש טכנולוגיה. ל-com3 לעומת זאת, יש שיתוף פעולה מוצלח עם סימנס הגרמנית והיום היא משתפת פעולה גם עם נורתל, לוסנט ויצרנית התקשורת הסינית HWAWEY".
לוסנט מציגה: לננט ב-9 בנובמבר תיפתח במרכז הירידים בתל אביב תערוכת טלקום ישראל 98', התערוכה הגדולה ביותר שהתקיימה עד כה בארץ. אחד הביתנים הגדולים יהיה של לוסנט, שתפגין לראשונה נוכחות מסיבית. החברה המייצגת את לוסנט ומוכרת את מוצריה - עד כה בהצלחה מועטה - היא רפק טכנולוגיות מקבוצת אינטרגמה (שהתמודדה במכרז התשתית של פרטנר ונשרה בשלב מוקדם). אולם השלוחה הגדולה של לוסנט בארץ כיום היא למעשה חברת לננט, שנרכשה ממאדג' ההולנדית לפני מספר חודשים.
לננט שייכת עתה לחטיבת תקשורת הנתונים של לוסנט, פועלת מישראל ומהווה מרכיב מרכזי בתוכנית האסטרטגית של לוסנט. מנחם אברהם, ישראלי לשעבר, שנרכש על ידי לוסנט יחד עם חברת פרומינט שהיתה בבעלותו, הוא שביצע את רכישת לננט. השלב הבא, אמר בעת הרכישה, יהיה כנראה פתיחת סניף של מעבדות בל בישראל.
לוסנט מחזיקה גם %10 מחברת המיקרו-אלקטריניקה הישראלית צ'יפ אקספרס.
אריקסון: יש לנו את עמדת הזינוק הטובה ביותר "אנחנו רוצים לגדול מדי שנה ב-%20 יותר מהצמיחה בשוק התקשורת", הצהיר בשבוע שעבר סוון כריס נילסן, מנכ"ל ונשיא אריקסון השוודית, שהציג את האסטרטגיה החדשה של החברה: שילוב בין טכנולוגיות אלחוטיות לטכנולוגיות המבוססות על תקשורת פרוטוקול אינטרנט (IP) - כיוון חדש לגמרי בתעשיית התקשורת.
אריקסון היא מהמובילות בעולם בטכנולוגיות אלחוטיות - סלולריות ולא סלולריות - והמובילה בציוד תשתית לרשתות GSM. לכן, יש להצהרה זו, על הבחירה בכיוון של מוצרים מבוססי IP, משמעות רבה.
נילסן אינו שוכח, כמובן, את הרשתות האלחוטיות - הקלף החזק היום של אריקסון. לדבריו, הרשתות העתידיות יהיו שילוב של סלולר וטכנולוגיית IP. "המנצחות האמיתיות", אמר נילסן, "יהיו חברות שיוכלו לשלב במוצרים ובשירותים שלהן את שלושת הממדים: אלחוטי, קווי ו-IP. אנו מובילים כבר עתה בתחום האלחוטי, יש לנו ניסיון רב בבניית רשתות ארגוניות, ונכנסים כבר עכשיו לממד השלישי, טכנולוגיית IP, שיאפשר לנו להוביל את תעשיית התקשורת בעתיד... אין חברה מתחרה הנמצאת בעמדת זינוק כה טובה להובלה של תעשיית התקשורת כמונו".
בהתאם לכיוון האסטרטגי החדש, מכוונת אריקסון את עסקיה לשלושה שווקים: המפעילים וספקי התקשורת, היזמים והצרכנים. החברה פיתחה אסטרטגיה ייחודית הממוקדת בכל שוק. שוק המפעילים לדוגמה גדל כל שנה ב-%15. התוכניות של אריקסון הן לגדול מעבר לכך; בתקשורת האלחוטית הקולית ב-%20, בתקשורת הנתונים האלחוטית בכ-%8 ובתקשורת הנתונים הקווית בכ-%25. שוק היזמים גדל מדי שנה בכ-%7, ואריקסון מתכוונת להגיע לגידול של כ-%15-%10. שוק הצרכנים גדל מדי שנה בכ-%14, ואריקסון מתכוונת לגדול בשיעור של כ-%20 , תוך ריכוז מאמצים בתחום תקשורת הנתונים האלחוטית.
השם החדש של נורתל מה שממחיש את ההתלכדות של מוצרי הקול והנתונים הוא שמה החדש של נורתל (בעבר נורת'רן טלקום), לאחר רכישת ביי נטוורקס - נורתל נטוורקס. החברה, אחת הגדולות בעולם בתחום התקשורת הקולית (הקווית והסלולרית) - אינה מדברת עוד על טלקום אלא על רשתות תקשורת המכילות ומעבירות קול ונתונים, בעת ובעונה אחת, במשולב.
האיש החזק בנורתל, ג'ון רות' (מנכ"ל, יו"ר וסגן נשיא) צוטט לפני כשבועיים בנושא השם: "שם המותג נורתל נטוורקס מעביר באופן ברור את האסטרטגיה שלנו, לספק את המערך הרחב של פתרונות רשת רבי-ערך לשימושים קריטיים. זהו המעמד המוביל שיש לנו. אנו מחויבים לספק ולהרחיב מערך פתרונות המקיף רשתות נתונים, טלפוניה, רשתות קוויות ואלחוטיות".
רות' אמר כי המיזוג בהיקף 9.1 מיליארד דולר עם ביי נטוורקס מרחיב מאוד את בסיס הפתרונות של החברה. המיזוג הושלם ב-31 באוגוסט, כאשר ביי נטוורקס הפכה לחברה-בת בבעלות מלאה של נורתל. דייב האוס, שהיה מנכ"ל ויו"ר ביי נטוורקס הינו עתה נשיא נורתל, ממשיך כמנכ"ל פעילות ביי נטוורקס, ומאייש יחד עם רות' את משרת המנכ"לות המורחבת שנוצרה עם המיזוג
כתבות
ני"ע
