המאזדה לנטיס הקודמת, שהושקה לפני כארבע שנים, היתה הישג הנדסי יוצא דופן. היא היתה פרי פיתוח הנדסי יקר מאד וממושך, שנועד להפכה, כפי שהצהירה מאזדה באותה תקופה, "למכונית המשפחתית הטובה ביותר בעולם".
הקהל הישראלי קלט אותה בחום ובזרועות פתוחות מייד עם הגעתה, בזכות המוניטין שצברה מאזדה בארץ עם ה-323 האמינה. אלא שבעולם הרחב סדרת הלנטיס הקודמת נחלה כישלון חרוץ. מאזדה ביצעה טעויות במיצוב ובתימחור הראשוני של דגם הסדאן ביפאן ובארה"ב, ואילו הלנטיס F המרהיבה לא הצליחה למצוא לה נישה מתאימה. עיצובה יוצא הדופן של המכונית, שהיווה מעין הכלאה בין מכונית קופה למכונית חמש דלתות, לא התאים לאף נישה בשוק היפאני המקומי והשמרני. ובלעדיו, כידוע, אין לאף דגם יפאני זכות קיום.
לפיכך, ולמרות כל האהדה ללנטיס בשוק הישראלי, לא נותרה למאזדה ברירה אלא להחליף את המשפחתית שלה בטרם-עת. השינויים שבוצעו בסדרה החדשה הם תוצאה ישירה של הלקחים שנלמדו מכישלון הסידרה הקודמת ביפאן. בסיס הגלגלים של המכונית גדל בחצי סנטימטר ל-2.61 מ', אך דגם הסדאן קצר מעט מקודמו וכך גם דגם ה-F החדש. המימדים החדשים נועדו למקם אותה טוב יותר בפלח C באירופה וגם ביחס ל-626 החדשה, שאף היא קצרה מקודמתה.
עיצוב דגם ה-F עבר שינוי דרסטי ונראה כמעין מיני-סטיישן עם חמש דלתות, בנוסח הניסן אלמרה האצ'בק. גם כאן, השינוי נובע בעיקר מדרישת השוק היפאני לדגמי סטיישן, הנתפשים כ"רכבי פנאי". העיצוב הכללי של הסדרה הוא שמרני יותר ונושא קווי אופי בולטים של ה-626 החדשה.
הדמיון לאחות הגדולה בולט גם בתא הנוסעים. לוח המחוונים החדש נראה כמו העתק מוקטן של מקבילו ב-626, וכך גם המושבים, עזרי התיפעול ועיצוב הדלתות. יחד עם זאת, חומרי הריפוד והדיפון של ה-626 הם ברמה גבוהה מזו של הלנטיס.
לשתי המכוניות בסיס גלגלים ורוחב זהים, ולפיכך אין זה פלא שהמרחב הפנימי של שתיהן דומה. עם זאת הוא משופר במעט ביחס ללנטיס 98', ובמיוחד בולט לטובה העיצוב המחודש והנוח יותר של המושב האחורי.
מציאת תנוחת נהיגה אידיאלית בלנטיס היא משימה הדורשת לא מעט כיוונונים ומשחקים. גם אז, נהגים עם רגליים קצרות עלולים לגלות שההגה קרוב מדי אליהם. כצפוי ממכונית יפאנית מודרנית, איכות הגימור מצויינת. דגם ה-5 דלתות מציע תא מטען קטן יותר ב-50 ליטר משל הסדאן, אך יתרונו ביכולת לקפל את המושב האחורי, ולהכפיל כמעט את נפחהאיחסון.
הדרישה השיווקית האלמנטרית ממשפחתיות בפלח הגבוה של השוק בארץ היא רמה גבוהה של "איבזור לשקל". אין זה סוד שלקוחות רבים מעניקים למיגוון הצעצועים ואבזרי המותרות והנוחות נקודות זכות רבות. משקלן בולט בהחלטת הקניה, ועולה לעיתים על התכונות האוטומוטיביות, כמו התנהגות כביש וביצועים.
אחד מסודות ההצלחה של יבואני מאזדה הוא יכולתם "לתפור" במדוייק, בסיוע היצרן, את רמת האיבזור התקני לדרישות בישראל. הלנטיס 99' ממשיכה את הקו. רשימת האיבזור של דגם ה-1.8 כוללת, בין השאר, ארבע כריות אוויר, גג שמש חשמלי, מערכת ABS, מושבים מתכווננים לגובה, וכמובן כל הערכה החשמלית המקובלת. למעשה, מלבד בקרת שיוט וריפוד עור להגה, הלנטיס מעניקה חבילת איבזור העולה אף על אחותה הגדולה.
גם דגם ה-1.6 בגירסת ציי הרכב מציע חבילת איבזור גבוהה יחסית בהתחשב במגבלת "שווי השימוש" הדרקונית של 81,000 אלף שקל. הוא כולל בין השאר כרית אוויר, ABS, נעילה מרכזית ומראות חשמל. בפלח שוק שבו המחיר קבוע בין כל המתחרים, יש לחבילה כזו יתרון פסיכולוגי ניכר.
באגף המנועים לא חלו שינויים משמעותיים בלנטיס החדשה. מנוע ה-1.8 ליטר הוא מנוע 16 השסתומים המוכר והוותיק של מאזדה, המספק 115 כ"ס ב-6,000 סל"ד. זה אחד מהמנועים השקטים והחלקים בשוק, ובדגם החדש הוא גם משודך לתיבת הילוכים אוטומטית ההולמת אותו היטב. התיבה הזו פחות קפריזית מקודמתה במצבי העברה גבוליים כמו האצה בעליות. ביצועי הלנטיס השתפרו מעט, בעיקר בזכות שיפורים אווירודינמיים, אך הם לא חורגים מהמקובל כיום שוק: 185 קמ"ש מירביים וזינוק מאפס ל-100 קמ"ש ב-11.8 שניות.
מעניין שביצועיו הרשמיים של דגם החמש דלתות טובים משמעותית משל דגם הסדאן, כנראה תודות לעיצובו האווירודינמי. דגם זה, באותו מנוע, מוריד כמעט 2 שניות מנתוני הזינוק ומהירותו המירבית גדולה יותר ב-13 קמ"ש. ועוד נתון מעניין: ביצועי הלנטיס בגירסה זו כמעט משתווים לביצועי ה-626 עם מנוע 2 ליטר, המספק 20 כוחות סוס נוספים.
אולם במהירויות ישראליות קשה להבחין בהבדלי ביצועים בין הסדאן לחמש דלתות. שני הדגמים מסוגלים לשייט ב-140 קמ"ש ומעלה בשקט וברגיעה, ומספקים תאוצות ביניים זריזות לצורך עקיפות מזדמנות.
גילה המתקדם של הלנטיס הקודמת ניכר בפעולת המתלים הלא-מעודנת והמעט קשיחה שלה על כבישים משובשים. בדגם החדש הם שופרו מאוד תודות לפלטפורמה החדשה, שחלקים נרחבים ממנה מבוססים על פלטפורמת ה-626. השיפור בולט הן בכושר ספיגת הזעזועים והן בהתנהגות הכביש.
הלנטיס החדשה נוחה ורכה יותר בכבישים עירוניים משובשים, אם כי נהיגה מהירה על כבישים גליים משובשים, כמו כבישי רמת הגולן, הביאה אותה אל מגבלות הספיגה שלה. התנהגות הכביש של המכונית מזכירה את זו של ה-626 החדשה. על כבישי הגולן המתפתלים גילינו שהלנטיס 99' היא מכונית זריזה, בטוחה וצפויה, ולהיגוי שלה יש אפילו מידה סבירה של היזון חוזר. עם זאת, זו עדיין לא מכונית ספורט-סאלון ורבות ממתחרותיה כבר מיישרות היום קו בתחום הזה.
לבלמים (דיסקים מלפנים מאחור) מגיעה מילה טובה: הם יעילים, הדרגתיים ומערכת ה-ABS שלהם נכנסת לפעולה בדיוק בזמן הרצוי, ולא לפני.
הלנטיס 99' החדשה היא משפחתית יפאנית יעילה ומוצלחת, ממש כמו לא מעט ממתחרותיה. היא משפרת כמה מהחסרונות של קודמתה ומציעה חבילה מאוזנת היטב של נוחות, איבזור וביצועים. אלא שאם לשפוט על פי תגובת השוק, לציבור הישראלי כל זה לא חשוב. הסיפור כבר נשמע מוכר. שוב הסתער הציבור על אולם התצוגה כבר ביום המכירות הראשון. שוב נרשמו למעלה מ-1,500 הזמנות לשיווק הלנטיס 99', עוד בטרם זכתה אפילו לעלות על כבישי הארץ. קשה להסביר את התופעה הזו במונחים שיווקיים נטו.
ה-626 החדשה, שיצרה היסטריה דומה לפני כחצי שנה, הציעה מיצוב יוצא דופן ומחיר נמוך בעשרות אלפי שקלים ביחס למקובל בקבוצתה. לעומתה, הלנטיס החדשה מתומחרת כמעט במדוייק מול מתחרותיה - כ-91,900 שקל לדגם ה-1.8 ליטר, כ-84,900 לדגם 1.6 ליטר מאובזר וכ-80,900 לדגם "ציי הרכב" הבסיסי, עם מנוע 1.6 ליטר.
הלנטיס החדשה גם פועלת בשוק צפוף ורווי, בתקופת שפל חריף במכירות. הוא מאופיין במבצעים אטרקטיביים ובסוכנויות המוכנות ללכת רחוק לקראת הלקוחות כדי לגלגל את המלאי. לפיכך, נראה שההסבר להצלחתה נעוץ בפסיכולוגיית המונים. מאזדה רכשה בשנים האחרונות תדמית חיובית ומצליחה להתחמק ממכשולים בהם ניגפו בעבר מובילי שוק רבים, כגון תדמית עממית, אמינות לקויה, או שירות בעייתי.
בשוק הישראלי, בו המלצות "מפה לאוזן" שוות הרבה יותר משיכנוע שיווקי מתוחכם, זה מספיק. נכון לעכשיו, ובהנחה שמתחריה לא יצליחו לשלוף שפנים שיווקיים מפתיעים מהכובע, נראה שגם 99' עשויה להיות "השנה של מאזדה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
