קול מהשמים

כל נהג שנוסע ברכב מודרני מוקף בעולם דיגיטלי פעיל. מחשב המנוע ותיבת ההילוכים משוחחים ביניהם באותות דיגיטליים, עשרות חיישנים דיגיטליים עוקבים אחרי מאפייני הדרך, הטלפון הסלולרי משוחח ב"דיגיטלית" ועוד. אבל בתוך כל הפעילות הדיגיטלית הזו מסתתר ברכב גם "מאובן חי" - שריד פרימיטיבי לעידן האנלוגי, שלא השתנה הרבה ב-70 השנים האחרונות. זהו רדיו ה-AM/FM, שמהווה בעבור נהגים רבים מקור למידע ולבידור בשעות הארוכות על כביש.

חסרונותיו של הרדיו הזה מוכרים לכל נהג. איכות השמע, למשל, אינה אחידה ומשתנה בהתאם למיקום, למזג-האוויר ולהפרעות של תחנות פירטיות. תדרי התחנות משתנים בנסיעה ודורשים מעקב תכוף, ולנהג אין כל אפשרות לשלוט על התכנים המושמעים. הבעיות הללו הובילו, בתחילת העשור הקודם, לפיתוחן של שתי טכנולוגיות חדשות, שהולכות וכובשות מעמד בתור הסטנדרט הבא: רדיו דיגיטלי קרקעי, ורדיו דיגיטלי לווייני.

תקן שידורי הרדיו הדיגיטלי הקרקעי, המכונה DAB (Digital Radio Broadcasting) פותח על-ידי קונסורציום בן 12 חברות אירופיות, והושק ב-1994. כשלוש שנים מאוחר יותר נפתחו גם שידורים דיגיטליים באמצעות לוויין, וכיום נמצאים בטווח הקליטה של שידורי הרדיו הדיגיטליים למעלה מ-800 מיליון מאזינים פוטנציאליים ברחבי העולם.

בשנה הקרובה צפויה המהפכה לעשות צעדים רשמיים ראשונים גם בישראל. בחוק התקציב שהגישה הממשלה לאישור הכנסת כלול סעיף, שקורא להסדרת התשתית לשידורי רדיו דיגיטליים, כך שעד מרס השנה יימסרו רישיונות לשירות לווייני, ועד סוף השנה יימסרו רישיונות לשידורים קרקעיים.

כניסת הטכנולוגיה הדיגיטלית לשוק הרדיו הכאוטי-למחצה של ישראל לא תהיה קלה. הטכנולוגיה עשויה ליצור טלטלה רבתי במערך שידורי הרדיו הקיים, ולהקים לה מתנגדים לא מעטים, שכיום פורחים ומשגשגים בזכות הטכנולוגיה הקיימת והזולה. רק לשם דוגמה, המושג "רדיו אזורי" יאבד את משמעותו, מכיוון שתחנת רדיו דיגיטלית (קרקעית או לוויינית), תיקלט באותה עוצמה ובאותה איכות בכל אזור בארץ. אבל אם החוק יעבור, יוכלו כבר השנה כ-1.2 מיליון נהגים בישראל להאזין לרדיו הדיגיטלי.

פחות קרינה, יותר קליטה

שידורי רדיו דיגיטלי קרקעי נמצאים כיום בשימוש מסחרי פעיל בלמעלה מ-66 מדינות ברחבי העולם, ביניהן רוב מדינות מערב אירופה. בטכנולוגיה זו משודרים אותות הרדיו על-ידי תחנות קרקעיות בתחום תדרי ה-FM של הרדיו הרגיל, ונקלטים על-ידי מעבדי נתונים מיוחדים בתוך מקלטי רדיו.

היתרון המרכזי של הטכנולוגיה הוא איכות קליטה נקייה, ברמה זהה לזו של תקליטור, שאינה מושפעת ממהירות התנועה של הרכב ומגלה חסינות רבה מאוד בפני שיבושים, מיסוך וכדומה. בטכנולוגיה הדיגיטלית אין צורך לחפש אחר תדרים בעת המעבר מאזור לאזור: התחנה שנקבעה על-ידי המאזין "נעולה", ונשמעת באיכות אופטימלית כל עוד המקלט נמצא בטווח הקליטה של המשדר הדיגיטלי. אם הרכב יוצא מתחום הקליטה, ניתן לעבור לגלי FM מקובלים. עוד בונוס של השיטה הוא האפשרות להעביר מידע לא-מוזיקלי נלווה למסך של מקלטי הרדיו. כך, למשל, ניתן להציג את שמות המבצעים והשירים, וגם מידע מסחרי כמו שמות המפרסמים ומספרי הטלפון שלהם.

הטכנולוגיה גם חסכונית בעוצמת השידור, ויכולה לחסוך הרבה קרינה מיותרת שנובעת מריבוי אנטנות. במסגרת הניסוי של בזק בטכנולוגיה זו, שהחל בסוף שנות ה-90, מכוסים כיום כ-80% משטח ישראל בשידורי רדיו דיגיטליים באמצעות חמישה משדרים בלבד - לעומת כ-40 משדרים, שנדרשים לכיסוי הרדיו האנלוגי בישראל.

הבעיה העיקרית, שמעכבת את תפוצת ה-DAB היא הקושי לשכנע נהגים להחליף את מערכת הסטריאו שלהם במכשיר חדש שתומך בקליטת DAB, או לחבר לרדיו הקיים מתאם קליטה מיוחד. מכשירים שתומכים בטכנולוגיה הזו מוצעים באירופה מאז 1998, ומחירם ירד דרמטית בשנים האחרונות, אבל עדיין מדובר בהוצאה של כ-300-400 דולר לרדיו-דיסק תומך. מחיר מקלט DAB חיצוני למערכת קול קיימת נע סביב 1,000 שקל בארץ, וגם אז צריך לרכוש מתאם שתוכנן בעבור סוג ספציפי של מערכת קול. אלו סכומים לא מבוטלים לנהגים רבים, במיוחד כאשר מדובר בציי-רכב ובחברות ליסינג, שמעניקים לנהגיהם את המינימום האפשרי.

מסיבה זו הגיעו מדינות רבות במערב למסקנה, שהדרך היחידה "לדחוף" את מאזיני הרדיו לנטוש את השיטה האנלוגית היא לקבוע מועד נתון, שבו יופסקו כליל השידורים האנלוגיים. השיטה הזו עובדת היטב, ובמקומות שבהם היא מופעלת באירופה, צומח קצב מכירת המכשירים הדיגיטליים באלפי אחוזים.

122 ערוצים נקיים מפרסומות

המתחרה הגדול ביותר של שידורי ה-DAB הקרקעיים הוא הרדיו הלווייני, המשודר, כמשתמע משמו, מלוויין ולא מתחנה קרקעית - בדומה לשידורי הטלוויזיה בלוויין.

לרדיו הלווייני, כמו לרדיו הדיגיטלי הקרקעי, יש יתרונות מובנים כמו איכות קליטה גבוהה מאוד ללא הפרעות, ויכולת העברת מספר גדול מאוד של ערוצים על תחום תדרים צר יחסית, בנוסף לנתונים, מידע טקסטואלי ועוד.

כמו ה-DAB, הרדיו הלווייני נהנה מאיכות קליטה גבוהה ונקייה מאוד, ומיכולת העברת מספר גדול של ערוצים על תחום תדרים צר יחסית; אבל היתרון הגדול שלו על-פני ה-DAB הוא טווח כיסוי אפקטיבי גדול, שאינו מצריך פרישת משדרים על הקרקע. נהג שמתחיל להאזין לערוץ רדיו בניו-יורק יכול להאזין לו ברציפות כל הדרך עד ללוס-אנג'לס. זו אחת הסיבות להצלחה הגדולה של הרדיו הלווייני במקומות בעלי פרישה גיאוגרפית רחבה, כמו ארצות-הברית ואפריקה.

הפוטנציאל המסחרי שטמון ברדיו הלווייני הומחש היטב בשנים האחרונות בשוק הצפון-אמריקני, שבו פועלות כיום שתי מתחרות. הראשונה היא XM, שהחלה לשדר בנובמבר 2001, והשנייה היא "סיריוס", שהחלה לפעול שנה מאוחר יותר. שתי החברות פונות בעיקר לנהגים, ומציעות להם להצטרף כמנויים תמורת סכום חודשי נמוך (10 ו-13 דולר, בהתאמה). בתמורה מקבלים הנהגים חבילה מקיפה של ערוצים נטולי-פרסום - 122 ערוצים ב-XM (68 ערוצים מוזיקליים והשאר ערוצי מידע, ספורט וכדומה), ו-120 ערוצים בסיריוס (כולל ערוצי מידע כמו CNN, דיסקאברי ופוקס-ניוז). שתי החברות הפכו בתוך שלוש שנים לשחקניות "כבדות" בשוק המדיה הרדיופונית בצפון-אמריקה. ל-XM יש כיום כ-3 מיליון מנויים בתשלום, ולסיריוס כ-1.1 מיליון מנויים, וקצב צמיחה של כ-400% ב-2004. כדי לגייס עוד מנויים, משתמשות שתי החברות בגימיקים. סיריוס, למשל, גייסה לשורותיה את שדר הרדיו הפרובוקטיבי הווארד סטרן, מוסד רדיופוני עתיר רייטינג, שהוחתם לחמש שנים תמורות סכום דמיוני של חצי מיליארד דולר. שתי החברות גם רוכשות במאות-מיליוני דולרים את זכויות השידור למשחקי פוטבול ובייסבול שונים.

נכון לרגע זה, מודל ההכנסות של שתי החברות עדיין מקרטע, ושתי החברות רושמות הפסדים, שנובעים בין השאר מסבסוד עמוק של מכשירי-קצה המסוגלים לקלוט את השידורים. ללא הסבסוד הזה, קשה להאמין שהן היו מצליחות לשכנע נהגים להוציא 300-800 דולר על רכישת מערכת אודיו חדשה לרכב. עם זאת, שתי החברות פועלות לטווח הארוך, ושתיהן מצטיינות בלכידת תשומת-לבם של המשקיעים בוול-סטריט. סיריוס נסחרת בשווי שוק של כ-8.2 מיליארד דולר, לאחר שכבר נשקה ל-11 מיליארד; XM נסחרת בשווי שוק של 7.3 מיליארד דולר.