הראל חוייבה להשיב לנאמן על נכסי מאיר גבעוני את כספי פוליסות ביטוח המנהלים ששילמה לו ישירות

הנאמן הוא מפרק חברת בר גבע מסחר (1990). גבעוני הבעלים של החברה הוכרז פושט רגל באפריל 1995. בנובמבר 1999 בהיות החברה בפרוק וגבעוני בכינוס, שילמה הראל לגבעוני את כספי שלוש פוליסות ביטוח המנהלים שלו בסכום של 96 אלף שקל (לפי ערך פדיון נכון לאוקטובר 2000).

הנאמן טען, כי הזכות לקבלת כספי הפוליסות הייתה שמורה לחברה שבפרוק והיה מקום לשלמן לידיו כמפרק וכנאמן, ולא ישירות לידי החייב. הנאמן טען, כי הודעה על צו הפרוק ועל הכרזתו של גבעוני כפושט רגל, פורסמה בעיתונות וברשומות, ועל כן קיימת חזקה שבדין כי הראל ידעה או היה עליה לדעת על כך והיה עליה להימנע מלשלם את תמורת הפוליסות ישירות לחייב.

חברת הביטוח הראל טענה, כי אין לייחס לידיעה קונסטרוקטיבית אודות צו הפרוק שניתן נגד החברה ואף לא על צו פשיטת הרגל שניתן נגד החייב. לדידה הפרסומים בעיתונות על צווים אלה אינם מספיקים והיה מקום להודיע לה באופן פרטני על הסטטוס המשפטי החדש של החברה ושל החייב.

השופטת נועה גרוסמן קבעה, כי הראל פעלה בתום לב כאשר שילמה את תמורת הפוליסות לידי גבעוני ואין ספק כי לא ידעה על הסטטוס המשפטי של גבעוני או של החברה.

לדברי גרוסמן, הראל ניסתה לערוך אבחנה בין הסטטוס של נושה אשר הפרסום "הפורמלי" יפה לגביו, לבין הסטטוס של צד ג', אשר אינו קשור לפרסום הפורמלי ואשר לדידה יש להודיע לו באופן פרטני.

לטענתה, אבחנה כזו אינה מוכרת בסדרי הדין ובהלכה הפסוקה, ואין להעניק להראל כצד ג', מעמד מיוחד. לדבריה, אין לבצע לה הודעות מיוחדות ונפרדות מן ההודעות הקבועות בדין, פרסום רגיל בעיתונות וברשומות.

לדברי גרוסמן, היא נאלצה להכריע כי הראל לא פעלה בדין כאשר שילמה את תמורת הפוליסות לידי גבעוני, שעה שהלה היה מצוי מזה שנים בהליכי פשיטת רגל אשר פורסמו כדין.

השופטת קיבלה את תביעת הנאמן על נכסיו של גבעוני וחייבה את הראל בתשלום מלוא סכום התביעה. (ת.א 34971/03).