נתור מערערת על דחייה על הסף של תביעה נגד יורשת של ערב

חברת נתור ערערה לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב על החלטת שופטת בית משפט השלום, נועה גרוסמן, לדחות על הסף תביעה שהגישה נגד מרים וייס, ולחייבה ב-12 אלף שקל הוצאות.

בעלה של הנתבעת ערב להתחייבויות חברת א.ב. טורס, ונפטר ב-1995. כעבור שמונה שנים הגישה נתור תביעה נגד וייס, היורשת שלו, לתשלום חוב של החברה בגין שירותי תיירות. נתור טענה, כי וייס נכנסת בנעלי בעלה המנוח לכל דבר ועניין, וכי החוב התגבש מספר שנים אחרי מותו, וכך נבצר ממנו להודיע על בטלות הערבות, כפי שחוק הערבות מאפשר.

לפני חודשיים דחה בית משפט השלום את התביעה על הסף.

בערעור של נתור, באמצעות עו"ד חוה אפשטיין, נאמר, כי זוהי שאלה עקרונית שטרם הוכרע בה בביהמ"ש העליון - אם מוות מפקיע ערבות, ואם יורשי ערב מחויבים בחיובים שנוצרו אחרי מותו, כשאינם מודיעים על ביטול הערבות.

לדבריה, בפסיקה מחוזית ניתנו בשאלה הכרעות סותרות, וגרוסמן טעתה כשדחתה התביעה על הסף. אין כל נפקות לכך שהמשיבה אינה צד להסכם בין נתור לחברה, ובוודאי שאין בכך כדי לפתור אותה מחובתה כלפי נתור, נטען.

נתור טוענת עוד, כי גרוסמן טעתה בקובעה, כי אין מקום להטריד יורשי ערבים, וכי ערבות היא חיוב אישי הפוקע עם פטירת המתחייב. "כשם שלא ניתן לדרוש מאלמנתו של זמר לשיר במקומו בקונצרט, לא ניתן לדרוש מאלמנתו של סוחר התחייבויות אישיות של בעלה המנוח", ציינה השופטת.

נתור טוענת, כי ערבות היא חוזה לכל דבר ועניין, ומשכך אינה פוקעת במות הערב, כפי שחוזה לא פוקע במות החייב, ומבקשת להחזיר את התיק לבית משפט השלום כדי שידון בו לגופו. (ע"א 1250/05).