תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת בנושא "ביטול החלטה על פי צד אחד". לפיה, "ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה...".
המערערת הינה חברת בנייה, שהלינה על שומת תשומות לפי מיטב השפיטה שהוציא לה מנהל מע"מ. משנדחתה השגתה, היא ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט שמע עדים וקיבל ראיות, אלא שבהגיע המועד להגשת סיכומים, הגישה המדינה (בשם מנהל מע"מ) 6 בקשות לדחיית המועדים להגשת סיכומיה.
סופו של יום, בית המשפט המחוזי סירב לקבל את בקשת הדחייה האחרונה, והחליט לתת פס"ד שקיבל את ערעורה של חברת הבנייה. מנהל מע"מ הגיש בקשה לבטל את פסק הדין, בנימוק לפיו חברת הבנייה לא הוכיחה את טענותיה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו, שכן על פי החלטתו, איחר מנהל מע"מ בהגשת בקשתו (מעבר ל-30 הימים הנתונים לו בתקנות).
מנהל מע"מ נקט בשניים - הן הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר בהחלטה האחרונה (בטענה שלא חלפו 30 ימים, שכן בתוך התקופה חלה פגרת חג הסוכות); והן הגיש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו זו של מנהל מע"מ, והתיר לו להגיש את סיכומיו.
על החלטה אחרונה זו הגישה חברת הבנייה ערעור לבית המשפט העליון. פסק הדין, שדחה את הערעור של החברה, נכתב ע"י הנשיא אהרן ברק (בהסכמת עמיתיו להרכב, השופטים טירקל וחיות).
כאמור למעלה, תקנה 201 מסמיכה את בית המשפט לבטל החלטה שלו, שניתנה במעמד צד אחד. נשאלת השאלה, האם מתן החלטה, או פס"ד, הדוחים בקשת ביטול מונעת מבית המשפט באופן קטיגורי לדון בבקשה חוזרת (שנייה) לעשות כן?
"דעתי היא בשלילה", קבע הנשיא ברק. "דחיית הבקשה על הסף נעשתה מתוך טעות 'טכנית' - בית המשפט סבר, כי הבקשה הוגשה באיחור אף על פי שהיא הוגשה במועד שנקבע לה בתקנות סדר הדין האזרחי. בנסיבות אלה, הנני סבור כי הבקשה לעיון חוזר מהווה 'ספיח' לבקשה לביטול החלטה (מיום 13.10.02). היא אינה עוסקת בטיעונים לגופה של הבקשה לביטול ההחלטה ואף אינה מעלה טענה חדשה לעניין ביטול ההחלטה. כל תכליתה היא בהעמדת בית המשפט על הטעות 'הטכנית' שנפלה בהחלטתו".
כן ציין הנשיא ברק טעם נוסף לדחיית טענת המערערת, והוא יעילות הדיון. המדובר בבקשה לתיקון טעות בעלת אופי טכני, שהדרך היעילה ביותר לה היא בתיקונה על ידי הגשת בקשה לעיון חוזר. הגשת בקשת רשות ערעור בטענה כי בית המשפט שגה במניין הימים היא נטולת הגיון ונראית, על פניה, בלתי רצויה, הגם שהיא אפשרית.
(ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ. מנהל מע"מ, פס"ד מיום 2.2.05. השופטים אהרן ברק, יעקב טירקל ואסתר חיות).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
